בית משפט השלום בראשון לציון קבע לאחרונה שמסגר אשר נפצע לפני כחמש שנים במהלך עבודתו באתר בנייה, יקבל פיצויים והוצאות של כחצי מיליון שקלים. סגן הנשיא דב גוטליב הכיר באירוע שבמהלכו קורת ברזל המחוברת לכף טרקטור עפה לכיוון התובע ופגעה בידו, כתאונת דרכים. זאת לאחר שהביטוח הלאומי הכיר בתקרית כתאונת עבודה.
התובע (50) עבד באוגוסט 2019 באתר בנייה, כמסגר. במהלך העבודות, טרקטור הנמצא באתר הרים קורת ברזל שהייתה מחוברת לכפו הקדמית באמצעות רצועה. בשלב מסוים הקורה התנדנדה ופגעה בתובע. התוצאה הייתה לא נעימה בעליל: אצבעותיו של המסגר נמחצו.
אחרי התאונה פנה המסגר לטיפול ב"ביקור רופא" שם אובחנו אצלו חתך עמוק באצבע המורה, כמו גם נפיחות והגבלה בתנועה. הוא הופנה למיון בבית החולים, ולאחר מכן עבר שטיפה וסגירה של מקום הפצע באמצעות תפרים. ארבעה ימים לאחר התאונה בוצע קיבוע של השבר והונח סד גבס, והמסגר שוחרר מאשפוז תחת המלצה להמשך מעקב רופא מטפל ויד מורמת.
בעקבות התאונה ובהתחשב באופי עבודתו של התובע נבצר ממנו לשוב לעבודה כמסגר, והוא החל לעבוד כנהג בחברה אחרת תמורת שכר נמוך. ביטוח לאומי הכיר בפציעה ביד כתאונת עבודה, וקבע לתובע אי כושר מלא למשך חצי שנה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט בנובמבר 2020 ביקש האיש להכיר באירוע כתאונת דרכים, אלא שבהמשך שינה את מבוקשו להכרה בתקרית כ"תאונת עבודה לפי פקודת הנזיקין", כנראה במטרה לחלץ פיצוי לא רק ממבטחת הטרקטור, "מנורה", אלא גם ממעסיקתו לשעבר.
המעסיקה, לעומת זאת, טענה שמדובר בתאונת דרכים ולכן האחריות לפיצוי רובצת אך ורק על מבטחת הטרקטור.
"מנורה" הודתה באחריות
בפתח הדיון שנערך ביולי אשתקד הודיע בא-כוחה של "מנורה" כי היא מודה בכך שמדובר בתאונת דרכים ועל כן האחריות לפיצוי היא עליה. השופט גוטליב סבר אף הוא שמדובר בתאונת דרכים, כהגדרתה בחוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים, תוך שהבהיר כי לנוכח הסדר "ייחוד העילה" שבחוק – אין אפשרות להטיל את האחריות לפיצוי על גורמים אחרים שאינם מבטחת הטרקטור.
ברקע החלטת השופט ניצבה אחת מחלופות הגדרת "תאונת דרכים" שבחוק, שהינה "מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי". על זאת כתב השופט את הדברים הבאים:
"אין חולק כי הרמת הכף הקדמית באמצעות הכוח המכני ונסיעת הטרקטור הביאו לתזוזת הקורה ולפגיעה של הקורה בקיר ובכף ידו של התובע. הפגיעה אירעה עקב ניצול הכוח המכני שנועד לשם הגשמת אחד מייעודיו המקוריים של הרכב שאינם תעבורתיים. לא הוכח כי פעולת הטרקטור שינתה את ייעודו המקורי ולכן שוכנעתי כי מתקיימים בענייננו התנאים להחלת החזקה המרבה של ניצול הכוח המכני".
בנסיבות אלה קבע השופט שעל "מנורה", ועליה בלבד, לפצות את התובע ב-423,729 שקלים עבור נזקיו השונים, כגון הפסדי שכר, גריעה מכושר השתכרות, עזרת הזולת והוצאות רפואיות. עוד חויבה מבטחת הטרקטור לשלם לאיש שכ"ט עו"ד בסך 64,450 שקלים וכן הוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד דנה שמילוביץ-משה
- ב"כ הנתבעים 1-2: עו"ד עידו אמגור
- ב"כ הנתבעים 3-5: עו"ד יעל איפרמן
עו"ד שי טביב עוסק/ת ב- נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.