שופטת בית משפט השלום בתל-אביב דלית ורד נעתרה לבקשת יזמית ההתחדשות העירונית "לוינסקי-עופר" לעכב תביעה שהגישה נגדה בעלת דירות בבניין בגבעתיים שאמור לעבור פינוי בינוי, עד לסיום הליכי בוררות שמתנהלים ביניהן. בהחלטה נקבע כי התביעה – שהוגשה בטענה שהיזמית הטעתה את בעלת הדירות כשהבטיחה לה שתי דירות צמודות בקומה גבוהה יותר ללא תשלום ולאחר מכן דרשה ממנה 400 אלף שקלים – צריכה להתברר קודם כל בבוררות משום שכך נקבע בהסכם.
בעלת שתי דירות בקומה השלישית בבניין שברחוב שינקין בגבעתיים חתמה ב-2014 על הסכם פינוי בינוי עם היזמית אבל לאחר מכן ביקשה לשדרג את דירותיה ולקבל שתי דירות צמודות בקומה גבוהה יותר. בהתאם לכך, ב-2015 נחתמה תוספת להסכם שבו התחייבה היזמית לשדרוג ואילו בעלת הדירות התחייבה לשלם עבורו אם יהיה הפרש בעלויות.
אלא שבין השתיים התגלע סכסוך לאחר שבפגישה שנערכה במשרדי החברה בשנה שעברה נאמר לבעלת הדירות שהשדרוג יעלה כ-400 אלף שקלים. בעקבות זאת, פתחה היזמית בהליך בוררות בהתאם לתנאי ההסכם, אבל התובעת פנתה מצידה לבית המשפט בתביעה נגד היזמית ועורך הדין שמלווה את הדיירים בפרויקט.
התובעת טענה בין היתר כי ב-2018 קיבלה הודעה מעורך הדין של היזמית שתקבל דירות בקומה השישית. לאחר מכן, היא שאלה את עורך הדין שמלווה את הדיירים האם תצטרך לשלם על כך והוא השיב לה ש"אין תוספת תשלום".
בתביעה היא ביקשה להורות לנתבעים שלא לחייב אותה בתשלום ולפצות אותה על עגמת הנפש שנגרמה לה כשהוצגה בפני הדיירים כמי שמעכבת את הפרויקט בשל אינטרסים אישיים.
בתגובה לתביעה ביקשה היזמית לעכב את ההליכים בשל הליכי הבוררות. היא טענה כי לפי ההסכם הסמכות לדון במחלוקות בינה לבין בעלי הדירות מסורה לבוררת ולא לבית המשפט.
התובעת טענה לעומת זאת כי המחלוקת עוסקת בהסכמות מאוחרות להסכם שלא קשורות אליו ומערבות גם את עורך הדין המלווה שכלל לא קשור בהסכם. לפיכך תניית הבוררות בהסכם לא חלה עליה.
עורך הדין שנתבע ציין כי הוא כלל לא קשור לתביעה שכן מדובר במחלוקת סביב ההסכם בין התובעת לבין היזמית. עוד הוא טען שאין טעם לברר את אותה מחלוקת גם בבית משפט וגם בבוררות, ולפיכך למעשה הצטרף לעמדת היזמית שלפיה יש לעכב את התביעה.
הכל קשור להסכם
השופטת דלית ורד קיבלה את הבקשה והורתה על עיכוב ההליכים בתביעה עד להכרעה בהליך הבוררות. היא קבעה כי בהסכם נקבע כי כל מחלוקת בין הצדדים בקשר להסכם ולפרשנות שלו תידון בבוררות, והטענות של התובעת קשורות להסכם זה.
השופטת הפנתה לכך שהבוררת שמונתה כבר דחתה את הטענות של התובעת בהקשר הזה והבהירה לה כי גם ההסכמות שגובשו בתוספת להסכם כלולות בו וקשורות אליו, שכן התוספת מפנה להוראותיו וקובעת כי כל ההוראות שלו יחולו גם עליה.
באשר לנתבע, הוא אמנם לא צד להסכם, אבל מאחר שמדובר באותה מחלוקת והוא הודיע שהוא מסכים להצטרף כצד ישיר לבוררות, אין סיבה לנהל נגדו הליך זהה בנפרד.
לא צוינו בהחלטה שמות עורכי דין מייצגים
עו"ד אפרת יוסים עוסק/ת ב- תמ"א 38
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.