במשך כ-33 שנה הפעילה אישה דוכן של מפעל הפיס. ב-2016 זימן אותה האחראי מטעם החברה המשווקת את מפעל הפיס באזור השרון לשיחה. הוא הבהיר לה כי לא תוכל עוד להשאיר את בעלה לבד בדוכן ועליה להפגין נוכחות בכל שעות הפעילות. היא חשה ברע ובהמשך התמוטטה נפשית. בית הדין הארצי לעבודה קבע שמדובר ב״אירוע חריג״ ויש למנות מומחה רפואי.

האישה הפעילה דוכן למכירת כרטיסי הגרלות החל משנת 1983. במהלך עבודתה היא הסתייעה בבעלה בהפעלת הדוכן, אף שהוא עצמו לא היה זכיין.

בינואר 2016 היא נקראה לשיחה במשרדו של האחראי עליה. בשיחה הובהר לה כי היא חייבת לעמוד בנהלי מפעל הפיס בקשר לשעות הפעילות של הדוכן, וכי עליה להיות נוכחת בדוכן במשך כל שעות הפעילות, לרבות בשעות שבהן בעלה עובד בדוכן. כמו כן הובהר לה כי אי עמידה בנהלים עלולה להביא לזימון לשיחה במפעל הפיס ולהפסקת הזיכיון.

לאחר האירוע היא הפסיקה לעבוד בדוכן ונזקקה לטיפול נפשי. ואולם, תביעתה להכרה בפגיעה הנפשית כפגיעה בעבודה נדחתה על ידי ביטוח לאומי.

בתביעה לבית הדין לעבודה ציינה האישה כי השיחה עם האחראי הייתה קשה, בלתי צפויה והיא יצאה ממנה בהלם. כמו כן היא העידה כי הדברים נאמרו לה בצורה מאד ישירה, בוטה, מבלי התחשבות בגילה וברגשותיה. לדבריה, בהמשך לשיחה זו נכנסה לדיכאון, לאחר שהבינה שבעלה לא יוכל לעזור לה בהפעלת הדוכן. היא הוסיפה כי אינה יכולה לשבת בדוכן בכל שעות היום עד השעה 23:00 בלילה, במיוחד נוכח מיקום הדוכן – אזור מועדונים שלא נעים לשבת שם בלילה לבד.

אך בית הדין דחה את התביעה. בפסק הדין נקבע בין היתר כי האחראי דיבר יפה ולא צעק וכי לא נאסר על התובעת להיעזר בבעלה ונאמר לה שמותר לו לעמוד בחוץ מבלי להפעיל את המחשב.

בערעורה חזרה הזכיינית על טענתה כי השיחה הייתה בגדר אירוע חריג. המוסד טען כי הדברים שנאמרו לזכיינית בשיחה היו ידועים לה וכתובים בהסכם הזכיינות.

שינוי סדרי עולם

השופטת לאה גליקסמן מבית הדין הארצי לעבודה קיבלה את הערעור. היא קבעה שהשיחה הייתה ״אירוע מיוחד״ הן בפן האובייקטיבי והן בפן הסובייקטיבי.

מההיבט האובייקטיבי, הובהר לזכיינית כי בניגוד לעבר תהיה הקפדה על שעות הפעילות של הדוכן בהתאם לנהלי מפעל הפיס וכמו כן היא תהיה חייבת לשהות בדוכן בכל שעות הפעילות, עת בעלה יוכל לסייע לה אולם לא יוכל לתפעל את הדוכן לבדו. בשיחה זו התחוור לה כי לא תוכל להמשיך להתנהל כבעבר, וכי המשך עבודתה כזכיינית נמצא בסיכון. בזמן השיחה היא הייתה בת 71 ומדובר היה ב"שינוי סדרי עולם״ מבחינתה.

אשר לפן הסובייקטיבי קבעה השופטת כי מחומר הראיות עלה שהמערערת חשה דחק נפשי בעקבות השיחה, ובלשונו של האחראי "היא לקחה את זה קשה" ו"כנראה פחדה שבגלל זה תפסיד את העבודה שלה".

השופטת ציינה כי אכן לא הייתה הרמת קול בשיחה אולם האחראי היה תקיף בעוד המערערת "באה בתחנונים".

בסופו של דבר קבעה השופטת כי יש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע המיוחד לבין מצבה הנפשי של המערערת.

עו
עו"ד טארק חורי|צילום: ואסים אבו חאדרה

השופטים ורדה וירט-לבנה ואילן איטח הצטרפו לפסק הדין.

ב״כ המערערת: עו"ד רפאל קיציס

ב״כ המשיב: עו"ד דוד דיין

עו״ד טארק ח'ורי עוסק ב- ביטוח לאומי

הכותב לא ייצג בתיק

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.