חברת המעליות "ברלינר" תשלם פיצויים של כ-114 אלף שקלים ליורשיו של קשיש דמנטי שנפטר בגיל 86 לאחר שנפל ביציאה מהמעלית בבניין בו התגורר בשל הפרשי גבהים בין רצפת המעלית לבין רצפת קומת הכניסה. בפסק הדין שניתן לאחרונה הטילה שופטת בית משפט השלום בתל-אביב מלכה ספינזי-שניאור את האחריות על מותו על החברה שהתרשלה בתחזוקת המעלית.

לפי התביעה שהגישו אשתו של המנוח ובתו נגד "ברלינר", ביולי 2015 הן ירדו עם המנוח במעלית וכשהיא נעצרה בקומת הכניסה הוא לא שם לב להפרשי גבהים בין רצפת המעלית לבין רצפת הכניסה, נתקל במדרגה שנוצרה ונפל בעוצמה לרצפה. הוא אושפז בבית החולים עם שבר בירך אבל מצבו הידרדר במהרה וכעבור 5 ימים נפטר מקריסת מערכות.

התובעות טענו כי החברה, שסיפקה שירותי תחזוקה למעלית בבניין, הייתה מודעת לבעיה אבל לא טיפלה בה ולא אסרה על השימוש במעלית. נטען כי הפעם הראשונה שבה התריעה על הסכנה הייתה כשבועיים לאחר התאונה ואחרי שהמנוח נפטר.

התובעת הוסיפו כי למרות גילו ומצבו של המנוח הוא עדיין היה אדם פעיל, ואלמלא התאונה מותו הטראגי היה נמנע.

החברה הכחישה את נסיבות התרחשות התאונה וטענה כי המנוח נפל בביתו. מעבר לכך, היא "האשימה" את בעלי הדירות בבניין שסירבו להצעתה להחליף את המעלית ולהוסיף בקר, ואף הגישה נגדם ונגד הנציגות הודעת צד שלישי. היא טענה כי ההפרשים נוצרו בגלל סוג המעלית ואם היו נענים להצעה אפשר היה למנוע את הפרשי הגבהים ולהביא לעצירה מדויקת.

החברה הוסיפה וביקשה להטיל את האחריות לנפילת המנוח על התובעות שלא שמרו עליו ומנעו ממנו ליפול אף שסבל מדמנציה. בנוסף היא טענה כי מותו לא קשור לתאונה אלא לגילו ולמחלות רקע מהן סבל.

תיקון פשוט

השופטת מלכה ספינזי-שניאור קיבלה את גרסת התביעה לתאונה תוך שציינה כי אשת המנוח הציגה גרסה אמינה, עקבית ואחידה שהנתבעת לא הצליחה לקעקע.

באשר לעצם התקלה, ציינה השופטת כי מחוות דעתו של מהנדס שמטעם התביעה עלה שלא היה צורך בהחלפת מנגנון העצירה או הוספת בקר כדי לטפל בה והבעיה הייתה בתחזוקה לקויה. יותר מזה, בודק מוסמך מטעם משרד העבודה שדיווח על הליקוי כשבוע לפני התאונה, הבהיר בעדותו כי אפשר היה לצמצם את הפרשי הגבהים באמצעות פעולה פשוטה של כיוון בורג. עוד ציינה השופטת כי הנתבעת לא התריעה בפני הדיירים על הסכנה אלא לאחר התאונה.

על כן השופטת קבעה כי "הנתבעת הפרה את חובת הזהירות שהייתה מוטלת עליה בהיותה אחראית ... על התחזוקה השוטפת של המעלית ועל כן חבה כלפי התובעים ברשלנות". בנוסף, השופטת דחתה את הודעת הצד השלישי נגד הדיירים והנציגות נוכח העובדה שהאחריות לתקינות המעלית הייתה של החברה.

עו
עו"ד סיגל רייך- הלל|צילום: דניאל בבצ'יק

בהתאם לחוות דעתו של מומחה רפואי, קבעה השופטת שיש קשר סיבתי בין הנפילה לבין פטירתו של המנוח וקיצור תוחלת חייו. היא חייבה את החברה בפיצויים של 92,000 שקלים על הפסדי קצבת שארים ורנטה, הוצאות נסיעה, קבורה ומצבה וכאב וסבל, וכן בשכר טרחת עורך דין של 21,528 שקלים והוצאות המשפט לתובעות, ועוד 10,000 שקלים הוצאות לדיירים והנציגות.

ב"כ התובעות: עו"ד ר. טלר

ב"כ הנתבעת: עו"ד נזיקין א. משולם

ב"כ הצדדים השלישיים: עו"ד ר. טלר

ב"כ חברת הביטוח הפניקס: עו"ד ע. טרוזמן

עו"ד סיגל רייך-הלל עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל