השופטת אלה מירז קיבלה לאחרונה בקשה של נכד לקיים את צוואת סבתו שלפיה הוא זכאי לחלק מעיזבונה. בבקשה לקיום הצוואה כתב הנכד כי סבתו ביקשה ממנו שיכתוב עבורה צוואה והוא פעל לפי הוראותיה. הבקשה נתקלה בהתנגדות האפוטרופוס שסבר שמדובר במעורבות פסולה. השופטת התרשמה שמעשיו של הנכד התמצו בהקלדת הצוואה על בסיס נוסח שמצא באינטרנט והוא לא היה מעורב באופן נוסף בעשיית הצוואה או במעמד החתימה.

הסבתא הלכה לעולמה ב-2018. היא הותירה שלושה ילדים וחמישה נכדים. בצוואה בפני עדים עליה חתמה בדצמבר 2017 היא ציוותה את עיזבונה לשניים מילדיה ולחמשת נכדיה, תוך חלוקה לא שוויונית בין הנכדים (באופן שילדיה של הבת שנושלה קיבלו פחות). 

אחד הנכדים הגיש בקשה לצו קיום צוואה וציין בתצהיר שצירף לבקשה כי סבתו ביקשה ממנו שיכין עבורה צוואה ונתנה לו הוראות כיצד לנסח אותה. 

בעקבות הצהרה זו, סבר האפוטרופוס הכללי שהנכד היה מעורב בעריכת הצוואה, ולפיכך יש לבטל את הוראות הצוואה לטובתו.

בנסיבות אלה ביקש הנכד מבית המשפט לקבוע כי הוא זכאי לחלק המגיע לו בעיזבון. יתר הזוכים לא התנגדו לבקשה. 

הוא טען כי מעשיו אינם מגיעים לכדי מעורבות פסולה. לדבריו המנוחה היתה ניצולת שואה שחיה לבדה שנים רבות. בשנים האחרונות לחייה מיעטה לצאת מביתה ולא סמכה אלא על היחידים שסבבו אותה – ילדיה ונכדיה. הוא ציין כי סבתו פנתה אליו מיוזמתה, ואמרה לו שברצונה לערוך צוואה, ובעצמה. הוא הוסיף כי המנוחה היתה דעתנית והחלטית וציינה בפניו את רצונה באופן מדויק וביקשה שידפיס את הדברים.

הוא, באופן תם לב, איתר נוסח מתאים באינטרנט ועל גביו ניסח את הנחיות הסבתא. מאז לא לקח חלק בצוואה ולא שוחח עם סבתו על העניין. הוא גם לא היה מודע לכך שהצוואה נחתמה, אלא בדיעבד.

הנכד הדגיש כי חלקו בעריכת הצוואה היה "טכני" בלבד - להקליד את הנחיות המנוחה על גבי נוסח מתאים. 

האפוטרופוס הכללי טען מנגד כי חלוקה בלתי שווה מהווה אינדיקציה למעורבות הנכד בעריכת הצוואה. הוא הוסיף כי אביו של המבקש שרוי בחובות והדבר מחזק את טענתו בעניין המעורבות הפסולה. 

רושם מהימן

סגנית נשיאת בית המשפט למשפחה בחיפה, השופטת אלה מירז, קבעה שאין לראות בנכד כמי שלקח חלק בעריכת הצוואה. היא מצאה שהמעורבות המיוחסת לנכד היא מינורית, ואין בה להוות עילה לפסלות הצוואה כלפיו.

היא ציינה כי מעשיו של הנכד התמצו בניסוח הצוואה על בסיס נוסח קיים, ומעבר לכך לא היתה לו כל מעורבות אחרת בעשיית הצוואה או במעמד חתימתה. 

היא הוסיפה כי הנכד עשה רושם מהימן ולזכותו עומדת העובדה כי כבר בתצהיר שצירף לבקשתו לרשם הירושה הודה שהוא זה שהכין את הצוואה לפי בקשת המנוחה. 

זאת ועוד, הנסיבות מצביעות על נתק בין ניסוח הצוואה לבין מעשה החתימה ואין כל סיבה לפקפק בחזקה לפיה המנוחה עיינה בנוסח אותו הכין הנכד, הבינה אותו, ומצאה אותו משקף את רצונה.

עו
עו"ד גיא אבידן|צילום: צילום עצמי
 

בנסיבות אלה קיבלה השופטת את הבקשה וקבעה שיש לקיים את הצוואה כלשונה. 

לפסק הדין המלא בתיק 4701-07-19

ב״כ הנכד: עו״ד שמעון קוינטר

ב״כ האפוטרופוס: היועץ המשפטי לממשלה

עו״ד גיא אבידן עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.