בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה של מורה והורה למשרד החינוך לפצות אותה בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש בשל יחס מזלזל. בעקבות השפלות שחוותה מצד הנהלת בית הספר ותלונות של הורים על רקע אורח החיים הדתי שלה, המורה נענתה להצעת המנהלת לצאת לחופשה ללא תשלום. כשביקשה לשוב מהחל"ת פניותיה זכו להתעלמות מוחלטת. משרד החינוך טען שאי המענה נגרם מטעות אנוש, אך השופטת שרה ברוינר-ישרזדה לא השתכנעה שזה המצב. היא קבעה שההתעלמות מפניית המורה מהווה פיטורים שלא כדין וללא שימוע, והיא זכאית לפיצויים גם על עוגמת הנפש שנגרמה לה מהתנהלות משרד החינוך.

התובעת, מורה לאנגלית, עבדה בבית ספר יסודי בין השנים 2006-2016. לטענתה, ביולי 2016 ביקשה לצאת לחל"ת ובקשתה אושרה כבר למחרת. לטענתה, מנהלת בית הספר היא זו שהציעה לה לצאת לחופשה בעקבות השפלות שחוותה על רקע דתיותה, הערות פוגעניות על הופעתה ה"דוסית מידי" מצד הנהלת בית הספר, ותלונות של הורים שהיו בגדר לשון הרע בשל רצונם לשבץ במקומה מורה חברת ועד ההורים - מה שאכן קרה בפועל. לטענתה היציאה לחל"ת נכפתה עליה והראייה לכך היא האישור המיידי שקיבלה.

במרץ 2017 שלחה המורה בקשה למפקח לחזור לעבודה בתחילת שנת הלימודים הבאה, אולם לטענתה המפקח נמנע מלענות לה במכוון. בעקבות פנייה נוספת שלה בנובמבר 2018 היא הופנתה לפגישה עם רכז כוח אדם בכיר במשרד החינוך שהתקיימה רק במרץ 2019. בפגישה היא דרשה פיצויים מוגדלים בשל סיום עבודתה, והרכז ביקש שתעלה את בקשתה על הכתב. כחודשיים לאחר מכן היא שלחה מכתב דרישה באמצעות עו"ד, ורק במרץ 2020 קיבלה תשובה לפיה עזבה את העבודה בבית הספר ללא תיאום ולכן אינה זכאית לפיצויים.

במקביל להתנהלות זו, החל משנת החל"ת עבדה המורה במוסדות חינוך שאינם רישמיים.

בתביעה שהגישה ביוני 2020 נגד משרד החינוך, תבעה המורה לקבל השלמת פיצויי פטורים, פיצוי על פיטורים שלא כדין ובהעדר שימוע, פיצוי בגין עגמת נפש ועוד.

משרד החינוך טען שאי המענה לפניית המורה אינה מכוונת ומדובר ב"טעות אנוש".

"התנהלות מכוונת"

השופטת ברוינר-ישרזדה קיבלה את גרסת המורה בנוגע לרקע והנסיבות שהביאו ליציאתה לחל"ת.

היא ציינה שהתעלמות משרד החינוך מתלונות המורה על היחס לו זכתה בעבודה מהווה פגיעה ברווחתה, וחוסר המענה לבקשתה לחזור לאחר החל"ת מהווה הפרה של חובותיו הבסיסיות כלפיה.

השופטת דחתה את הטענה ל"טעות אנוש" משלא הוצגה ראייה שמדובר בתקלה, וציינה שלטעמה מדובר בהתנהלות מכוונת, שכן שהיה נוח לגורמים במשרד החינוך להתעלם מהבעיה הכרוכה בהחזרתה לבית הספר.

עם זאת, השופטת התרשמה שהתובעת לא הייתה באמת מעוניינת לשוב לעבודה, משום שלא פעלה בנחישות בעניין זה. למרות זאת, קבעה, אין בכך הצדקה להתחמקות משרד החינוך מחובותיו כמעסיק.

נקבע שעצם ההתעלמות מבקשתה לשוב לעבודה מהווה פיטורים שלא כדין וללא שימוע. בנוסף, היא זכאית לפיצוי בגין עוגמת נפש עקב אי הטיפול בתלונות ההורים, ההתעלמות מפניותיה לשוב לעבודה והיחס המזלזל. בנוסף התקבלה תביעתה לגרירה ומימוש ימי מחלה.

עו
עו"ד רלי ארביב|צילום: מיה כרמי

בסיכום כולל נפסקו לתובעת פיצויים והוצאות משפט בסך 86,000 שקל.

ב"כ המורה: עו"ד עדה דורון

ב"כ משרד-החינוך: עו"ד יעל פלג

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.