פיטרו אתכם מהעבודה ואתם דורשים פיצוי? הסתכסכתם עם השותף העסקי שלכם? הקבלן שמכר לכם את הדירה לא תיקן פגמים וליקויים? סביר להניח שכדי לקבל את המגיע לכם תיאלצו להגיש תביעה כספית לבית המשפט.
את סכום התביעה יגבש בדרך כלל עורך הדין שייצג אתכם על בסיס המידע שתמסרו לו. קיימים מקרים בהם הוא יכוון גבוה מדי והדבר לא בהכרח ישרת את טובתכם. ישנה אמונה שלפיה ככל שסכום התביעה יהיה גדול יותר, כך הפיצוי שייפסק יהיה גבוה יותר. בהתאם, הפיתוי להעלות את סכום התביעה גדול, התכניות מה לעשות עם הכסף אינן מאחרות להגיע ובמקביל גוברת בכם יותר מאי פעם ההכרה בצדקתכם המלאה ובזכותכם לקבל כל שקל שנתבע.
והנה, לאחר הדיון הראשון, ישיבת גישור, ההוכחות ופסק הדין – מתברר כי הפיצוי שקיבלתם נמוך הרבה יותר ממה שציפיתם. אתם מסתובבים בתחושת החמצה ואכזבה ש"אין צדק בבתי המשפט", ש"עורך הדין יכול היה להתאמץ יותר", ש"הצד השני הצליח לרמות" וכי "אין לכם מזל". מדובר בהנחות שאין דרך של ממש לבחון אותן והן גם לא ממש תורמות לשיפור הרגשתנו.
מה באמת גורם לכך שהפיצוי שקיבלנו נמוך משמעותית מזה שציפינו לו?
- כאשר עורך הדין מכין את כתב התביעה הוא שואף לכלול בו את כל ראשי הנזק האפשריים, לעתים כאלה שאינם קשורים ישירות לאירוע שבבסיס התביעה. זאת, מאחר שלאחר השלב הראשוני הזה קשה מאוד להוסיף לתביעה נזקים אחרים ומהלך כזה ייתפס לרוב כ״הרחבת חזית״ אסורה. במקרים רבים המשמעות המעשית של השאיפה ״להיות בצד הבטוח״ היא הגדלת הסכום הנתבע באופן משמעותי. עם זאת כדאי לזכור כי ככל שעורך הדין מנוסה ומקצועי יותר, הוא ידע לברור מראש את ראשי הנזק הרלוונטיים לתביעה כך שהיא לא תהיה מנופחת לחינם.
- בהמשך לכך, חשוב שתהיה התאמה בין התשתית העובדתית והראייתית שנפרסת בפרשת התביעה לבין הסכום שנתבע. כך לדוגמה, לא מומלץ לתבוע פיצוי על החלפת כל הריצוף בדירה החדשה אם הנזק נגרם לחדר האמבטיה בלבד. הגישה לפיה "הנייר סובל הכל" סופה להוביל למפח נפש.
- ישנם מצבים בהם התביעה שהוגשה בשמכם מוצדקת ורוב ראשי הנזק הנתבעים הם בעלי בסיס ואחיזה. אך עדיין, ייתכן מאוד כי עורך הדין שלכם ימליץ לכם לקבל הצעת פשרה שייעלה בית המשפט או מגשר. במקרה זה עליכם לשקול את הסיכונים לעומת הסיכויים בהמשך ההליך. בחלק מהמקרים, הצעה שנתפסת בעיניכם כ״הפסד״ עשויה להביא לתוצאה טובה הרבה יותר מניהול הליך עד תומו.
- בעלי דין רבים ״מנפחים״ את סכום התביעה מתוך מחשבה שככל שנקודת הפתיחה גבוהה יותר, כך גובר הכוח שלהם במשא ומתן מול הצד השני. מחשבה זו הולכת ומתבררת כשגויה, ובתי המשפט מבקשים למגר את התופעה בכלים העומדים לרשותם.
הפרזת? שילמת
אחד הכלים המסורתיים שנועד למנוע הגשת תביעות שווא או תביעות מנופחות הוא תשלום האגרה. בתביעה כספית, האגרה מחושבת כאחוז מסוים מתוך הסכום הנתבע. כלומר, לפני שאתם ממהרים להגיש תביעה על סך מיליון שקל דעו כי בבית משפט השלום, סכום האגרה בשלב ראשון יהיה מעל 10,000 שקל (וכך גם בשלב השני אם תבקשו לנהל ההליך עד תומו).
בנוסף, במסגרת השאיפה לצמצם עד כמה שניתן את תופעת הגשת התביעות המנופחות, החלו בתי המשפט לפסוק הוצאות כנגד תובעים גם כאשר הם זכו בחלק מרכיבי התביעה. זאת, בניגוד לגישה הקלאסית שלפיה בית המשפט מטיל את ההוצאות על הצד המפסיד.
כך למשל, בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מ-2009 נדון ערעור של תובע על חיובו בהוצאות משפט למרות שחלק מתביעתו התקבלה. בית הדין הארצי הכפיל את סכום ההוצאות והטיל על האיש לשלם לצד השני 15,000 שקל בסופו של דבר. בפסק הדין נכתב: "בכך אנו נותנים ביטוי מתבקש להגשת תביעה מופרכת ומוגזמת ביותר".
לסיכום, בסופו של יום, תקבלו רק מה שמגיע לכם ולא יותר מכך. אם אתם מאמינים בצדקתכם, לכו עם צו ליבכם עד להיכן שייקח אתכם. אולם, אל תחטאו בחמדנות, בתי המשפט אינם אוהבים זאת, ובצדק רב.
עורכת דין שרית לנגה כהן עוסקת בדיני נדל״ן ובתחום משפט העבודה