שופט בית משפט השלום ברמלה דב גוטליב פסק פיצויים של כ-132 אלף שקלים למהנדסת בניין בת 66 שלפני כ-6 שנים החליקה על פסולת שיפוצים ברחבת החנייה בבניין מגוריה, ושברה את הכתף ושורש כף היד. את הפיצויים תשלם חברת הבנייה שביצעה את העבודות עקב רשלנות שהתבטאה בחשיפת דיירים לסיכון לא סביר.
המהנדסת צעדה ברחבת החנייה שבראשון לציון כדי לצאת לרחוב משום שהיציאה הראשית הייתה חסומה בשל שיפוץ הבניין. בחנייה היו אבנים קטנות של פסולת בניין והיא החליקה עליהן ונפלה. שכן שראה אותה הזעיק את בעלה והיא הובהלה באמבולנס לבית החולים "אסף הרופא", שם אובחנה עם שבר בכתף שמאל ובשורש כף היד השמאלית.
בתביעה שהגישה נגד חברת הבנייה "שלדג קבלנים" שביצעה את העבודות בבניין היא טענה שהחברה אחראית לנזקים שנגרמו לה, שכוללים נכות קבועה, הפסדי שכר, כאבים ומוגבלות שמצריכה עזרה יומיומית. זאת, משום שהתרשלה כשהשאירה פסולת בנייה ברחבת החנייה ולא השאירה דרך בטוחה לצאת מהבניין.
החברה הכחישה אחריות לתאונה. היא טענה שהתובעת נפלה מחוץ לבניין ובלי שום קשר לעבודות. אחד העובדים שהובא לעדות טען שראה את התובעת נופלת ברחוב, והחברה הפנתה לדו"ח מד"א שם נכתב שסבלה מסחרחורת. בנוסף נטען כי התובעת הגזימה בתיאור הנזקים שלה ולא נשארה לה נכות שמגבילה תפקוד.
לא נזהרה
השופט דב גוטליב העדיף את גרסת התובעת לאופן שבו התרחשה התאונה, שנתמכה בעדויות בעלה והשכן, וכן בתמונות שהעידו על הפסולת ועל היציאה החסומה. הוא הוסיף כי הוא מתקשה לקבל את עדות העובד שמהמקום שבו עמד בעת הנפילה כלל לא יכול היה לראות את הרחוב. עוד קבע השופט כי עדות התובעת הייתה מהימנה ואמינה אף שעברה חקירה נגדית קשה.
השופט הוסיף כי הוא לא מייחס חשיבות רבה לדו"ח של מד"א לנוכח מצבה של התובעת, שסבלה מכאבים עזים וסביר להניח שלא יכלה למסור באותו הזמן גרסה סבירה והגיונית. הוא הפנה לכך שבגרסה שמסרה במיון של בית החולים לא היה זכר לסחרחורת והעובדה שאף לא נבדקה על-ידי נוירולוג רק מחזקת את המסקנה שלא זו הייתה הסיבה לנפילה.
השופט קבע כי האחריות לתאונה מוטלת ברובה על חברת הבנייה בשל רשלנות שהתבטאה בחסימת היציאה הראשית ובהותרת פסולת בניין באזור שדרכו עברו הדיירים ביציאה ובכניסה לבניין, וסיכנה אותם. עם זאת, השופט ייחס 25% מהאחריות לתאונה לתובעת מאחר שהייתה מודעת למפגע, ראתה אותו, ולא נזהרה.
באשר לפיצויים, בהתאם לעמדתו של אורתופד שמונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, קבע השופט שהתובעת נשארה עם נכות רפואית בשיעור של 19.25% שמתבטאת גם בהיבט התפקודי. הוא קבע כי אין ספק שהנכויות שלה מקשות עליה וודאי שפגעו ביכולת שלה להשתכר, במיוחד בהתחשב בגילה.
בסופו של דבר השופט קבע כי הפיצויים שמגיעים לה על הפסדי שכר, אובדן כושר עבודה, עזרה, הוצאות רפואיות וכאב וסבל עומדים על 188,609 שקלים בניכוי אשם תורם. לאחר הפחתת תגמולי ביטוח לאומי שקיבלה עקב התאונה חויבה הנתבעת לשלם לה 107,227 שקלים בתוספת החזר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של כ-25,000 שקלים.
ב"כ התובעת: עו"ד אתי צדיקי
ב"כ הנתבעת: אבי דויטש, עו"ד נזיקין
עו"ד ליאור פלוטניק עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.