שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, קיבל לאחרונה תביעה לביצוע שטר חוב נגד אישה שלוותה 100,000 שקל ונגד הערבה להלוואה שלא הוחזרה. הנתבעת טענה שאומנם חתמה על הסכם הלוואה אך בסופו של יום לא קיבלה את הכסף ושהתובע, שהיה בעבר חבר, הגיש את התביעה במטרה לפגוע בה על רקע סכסוך שהתגלע בינו לבין בעלה. השופט לא האמין לגרסתה וחייב אותה ואת הערבה לשלם.
התובע הגיש בלשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר חוב על סך 100,000 שקל, עליו חתמו הנתבעות – לווה וערבה. הנתבעות הגישו התנגדות והתיק הועבר לבית משפט השלום בתל אביב.
לטענת התובע הוא נתן לנתבעת בשנת 2015 הלוואה בגובה שטר החוב, ואף קיבל ממנה החזר חלקי של 4,000 שקל, אולם למרות פניות חוזרות ונשנות הנתבעת מסרבת להחזיר את שאר הכסף.
הנתבעת סיפרה שבינה ובין התובע חברות ארוכת שנים ושהיא חשה בנוח לפנות אליו בבקשה למתן הלוואה לשם שיפוץ ביתה. השניים חתמו על הסכם הלוואה ושטר חוב וגיסתה חתמה כערבה.
אלה שלטענתה, בסופו של יום לא עלה בידה לשפץ את הדירה ולכן היא גם לא קיבלה מהתובע את סכום ההלוואה או כל סכום שהוא. לדבריה היא הודיעה לתובע כי הסכם ההלוואה ושטר החוב מבוטלים, ובשל יחסי הקרבה ביניהם לא ביקשה לקבל לידיה את השטר בחזרה.
עוד היא טענה כי במשך שש שנים לא פנה אליה התובע בשום דרישה לקבלת החזר ההלוואה כביכול, והוא הגיש את התביעה כדי לפגוע בבעלה בשל סכסוך שפרץ בין השניים.
לא בשביל שיפוץ
השופט הדר קיבל את התביעה. הוא קבע שלפי ההסכם עליו חתמה הנתבעת היא אישרה את קבלת ההלוואה, והיא לא הצליחה להוכיח את טענתה שלא קיבלה את הכסף.
השופט דחה את גרסת הנתבעת שההלוואה נעשתה לשם שיפוץ שלא התקיים בסוף. הוא הסביר שאין בהסכם כל אזכור לכך שמטרת ההלוואה היא שיפוץ.
בנוסף, מהראיות שהובאו עולה כי הנתבעת הייתה באותו זמן באיחוד תיקים בהוצאה לפועל, ולא לחינם היא הסתירה עובדה זו, שכן מי שנמצא באיחוד תיקים לא אמור לקבל הלוואות לשיפוץ ביתו. בנוסף הנתבעת לא הביאה כל ראייה לכוונתה לעשות שיפוץ, כמו הצעת מחיר.
השופט התרשם שההלוואה נלקחה עקב מצוקה כספית אליה נקלעה הנתבעת.
השופט דחה גם את טענת הנתבעת כי היא לא ביקשה מהתובע את השטר בחזרה עקב יחסיה הקרובים עמו, והסביר שהיא לא הביאה כל ראייה ליחסים שכאלה, כמו למשל תמונות משותפות. גם העובדה שהתובע החתים אותה על שטר חוב ודרש חתימה של ערבה לא מתיישבת עם הטענה ליחסים קרובים.
השופט ציין שאומנם עלו סתירות בגרסאות שמסרו התובע ואביו בדבר האופן בו העבירו את כספי ההלוואה לנתבעת, אך בכל מקרה היא התחייבה להשיבם כאשר חתמה על ההסכם והשטר.
בנוסף קבע השופט שלא הוכח כי הנתבעת או הערבה לא קיבלו מהתובע במהלך השנים דרישות להשבת ההלוואה, או כי בין התובע לבן זוגה של הנתבעת פרץ סכסוך שבגינו הוגשה התביעה.
נקבע שהנבעת קבלה את ההלוואה במלואה בניכוי סכום של 4,000 שקל אותו השיבה לתובע.
הנתבעת והערבה חויבו, יחד ולחוד בהשבה של 96,000 שקל.
לא נקבעו הוצאות.
לקריאת פסק הדין בתיק 63743-04-21
שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין
עו"ד יהונתן ליפקין עוסק/ת ב- הוצאה לפועל
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.