השופט איתי כץ דחה לאחרונה התנגדות לצוואת אם לשלוש. האם ערכה את הצוואה שנים ספורות לפני מותה בגיל 97, ונישלה את אחת הבנות. הבת טענה כי אמה לא הייתה כשירה לערוך את הצוואה וכי אחותה עומדת מאחורי המהלך. השופט נתן משקל לעדות עורכת הדין שערכה את צוואת האם ולחוות דעת שקבעו כי מצבה הרפואי והקוגניטיבי אפשר את כתיבת הצוואה. השופט גם מצא היגיון בצוואה לאחר שהתברר שהאם גילתה שהמתנגדת משכה כספים מחשבונה ללא אישורה, והעבירה לילדיה.
האם ערכה את הצוואה בנובמבר 2016, ונפטרה בדצמבר 2021. היא הותירה שלוש בנות (שני ילדים נוספים נפטרו בגיל צעיר). הבת הצעירה ביקשה לקיים את הצוואה. בת אחרת, שהודרה מהצוואה, התנגדה לקיומה, וביקשה לקיים צוואה קודמת שחילקה את הרכוש בין כל הבנות. הבת השלישית ביקשה לקיים את הצוואה בשינוי מסוים כך שתכלול את ילדיה.
המתנגדת טענה כי האם המנוחה לא הייתה כשירה לערוך את הצוואה. כמו כן לטענתה, אחותה השפיעה על האם השפעה בלתי הוגנת והייתה מעורבת בעריכת הצוואה כך שיש לפסול אותה. לדבריה, האחות הונתה את האם כדי שתחשוב עליה "דברים נוראיים".
בשתי ידיים
"דין ההתנגדות להידחות בשתי ידיים", כתב השופט הבכיר איתי כץ מבית המשפט למשפחה בירושלים. הוא ציין כי המתנגדת לא הוכיחה שהאם לא הייתה כשירה במועד עריכת הצוואה ואין בסיס לטענות בעניין השפעה בלתי הוגנת ומעורבות.
לדברי השופט, הנימוק להדרת המתנגדת היה חשד של האם כי היא שלחה יד בכספיה. האם כתבה זאת במפורש בצוואה והכריזה על כך מעל כל במה אפשרית, כולל במהלך תביעה שהגישה המתנגדת נגד האם, שלאחריה בחרה המנוחה לנתק עמה כל קשר. הוא הוסיף כי סברה זו לא הייתה מנותקת מהמציאות ויש לה בסיס בחומר הראיות.
השופט כתב עוד כי עדות עורכת הדין שערכה את צוואת האם הייתה קוהרנטית, ברורה ושוטפת, והיא הציגה תרשומת מעמיקה מזמן אמת שממנה ניתן ללמוד בבירור על כשירות המנוחה. עורכת הדין העידה כי המנוחה "הייתה אחת הנשים המרשימות" שהופיעו אצלה במשרד ושהיא סיפרה לה שרודפים אותה ורוצים לגנוב לה כסף. בתרשומת נכתב כי המנוחה אמרה ביחס למתנגדת כי היא מחכה שתמות כדי לקחת את כל הכסף וכי היא הוציאה ממנה כספים כדי לחלק לילדיה. זאת ועוד, המנוחה חזרה על רצונה לנשל את בתה עשרות פעמים במהלך השיחה.
עוד כתב השופט כי המנוחה הפקידה את הצוואה בעצמה במשרדי רשם הירושות, והדבר מחזק את הרושם בעניין כשירותה. כמו כן, חוות דעתם של שני מומחים מטעם בית המשפט ורופא המשפחה שליווה אותה, מהווים הוכחה נוספת לכשירות המנוחה בתקופה בה נערכה הצוואה.
השופט גם לא מצא בסיס לטענת ההשפעה הבלתי הוגנת והבהיר כי הצוואה נערכה כשבוע לאחר חזרת האחות (מבקשת קיום הצוואה) לארץ משהות של שנים בארה"ב, ולא מתקבל על הדעת שבזמן הזה היא הספיקה להשפיע על האם לנשל את המתנגדת.
המתנגדת חויבה בשכ"ט עו"ד בסך 90,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד יעקב קצין
- ב"כ המתנגדת: עו"ד דין עדני
- ב"כ נתבעת 2: עו"ד שלום מור
עו"ד דוד טובול עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.