בית המשפט המחוזי בתל-אביב בפסק דין חדש ועקרוני שקובע כי תשלום מזונות ילדים שנקצבו בפשיטת רגל נחשב לתשלום מלא של סכום המזונות שנפסק בבית המשפט למשפחה. המשמעות היא כי לא ניתן לגבות מהחייב את ההפרש שנצבר בתקופת פשיטת הרגל במקרה שבו המזונות הקצובים נמוכים יותר. השופט עודד מאור קבע כי חייב שעמד בכל התשלומים כסדרם צריך לסיים את הליך פשיטת הרגל ללא גיבנת כלכלית שתכניס אותו ל"מעגל קסמים" של הליכי חדלות פירעון.
אב לתאומים בני 10 התמוטט לפני כשנתיים נפשית וכלכלית עקב הליכי גירושים קשים, והגיש בקשה לפשיטת רגל בשל חובות של 350 אלף שקל. במסגרת ההליך בית המשפט של פשיטת הרגל קצב את מזונות הילדים על 2,000 שקל– 1,200 שקל פחות מהמזונות שנפסקו להם בבית המשפט למשפחה.
אחרי כשנתיים שבמהלכן שילם החייב מדי חודש את המזונות הקצובים, צו תשלומים של 450 שקל ועוד 500 שקל לכיסוי חוב מזונות עבר, הגיש המנהל המיוחד דוח מסכם והציע מתווה שלפיו החייב יקבל צו הפטר לאחר שישלם את מלוא החובות לנושים ב-45 תשלומים של 1,250 שקל.
החייב הסכים לתוכנית אך ביקש לקבוע שהמזונות הקצובים ששילם במסגרת ההליך ייחשבו כתשלום מלא של מזונות הילדים. המנהל המיוחד תמך בבקשתו.
אלא שגרושתו התנגדה וביקשה לאפשר לה לגבות את ההפרש שיצטבר עד תום פשיטת הרגל, שלפי המתווה המוצע מסתכם ב-81,600 שקל. היא טענה בין היתר כי בית המשפט של פשיטת הרגל לא רשאי להתערב בסכום המזונות שפסק בית המשפט למשפחה, וכי הפטר בפשיטת רגל לא חל על חוב מזונות.
לא הגיוני
השופט עודד מאור קיבל את בקשת החייב. אחד הטעמים לכך הוא לשון פקודת פשיטת הרגל, שלפיה תשלום מזונות קצובים כמוהו כתשלום מזונות פסוקים.
הסבר נוסף הושתת על מודל המזונות השוויוני בין ההורים. השופט ציין כי פסק הדין של בית המשפט למשפחה, שניתן לפני ההלכה שניתנה בבית המשפט העליון לפני כשנתיים (בע"מ 919/15), לא לקח בחשבון את הכנסות האם.
לעומת זאת, בית המשפט של פשיטת הרגל, שמחויב לקחת בחשבון אינטרסים רחבים יותר, קבע סכום נמוך יותר משום שהתרשם כי האם יכולה להשלים את הפער.
מכאן, שההפרש אינו חוב מזונות שצו ההפטר בדרך כלל לא חל עליו אלא חוב לאם שהשתתפה במימון צורכי הילדים (כפי שלפי הפסיקה העכשווית עליה לעשות ממילא). כלומר, זהו חוב רגיל שההפטר יכול לחול עליו.
מעבר לזה, השופט ציין כי חוק חדלות פירעון החדש מפנה חייבים שחובותיהם נמוכים מ-150 אלף שקל להליכי חדלות פירעון. מכאן, שאם גרושתו של החייב תפנה לגביית ההפרש בהוצאה לפועל ייווצר "'מעגל קסמים' בו יוחזר החייב להליכי הוצאה לפועל... יופנה להליך חדלות פירעון... וחוזר חלילה. המדובר בתוצאה שאינה מתקבלת על השכל הישר, הגיונם של דברים והדין", כתב.
"יש לאפשר לחייב במזונות שעומד באופן מלא בדרישות הליך פשיטת הרגל, ומשלם את המזונות שהוקצבו כסדרם לפתוח דף חדש, כשאינו נושא על גבו את סכום ההפרש בין סכום המזונות שנפסק לבין סכום המזונות שהוקצב", סיכם השופט את החלטתו.
ב"כ החייב: עו"ד רועי אשכרי מטעם הלשכה לסיוע משפטי
ב"כ המנהל המיוחד: אודליה ג'רמילו, עוד פשיטת רגל
ב"כ הגרושה: לא צוין
* עו"ד שרון אורן עוסקת בתחום חדלות פירעון כולל הוצאה לפועל ופשיטת רגל
** הכותבת לא ייצגה בתיק
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל