אב ושני בניו הפעילו את מסעדת "קורוס על האש" בירושלים עד ששקעה בחובות והעובדים שלה הגישו בקשה לפירוקה. במסגרת חקירת הפעילות שלה, גילה המפרק שלאורך השנים בני המשפחה העבירו את המסעדה מחברה לחברה למרות מצבה הקשה. לאחרונה קיבל שופט בית המשפט המחוזי בעיר, אביגדור דורות, את בקשתו לחייב אותם בתשלום החובות שצברה החברה המקורית שבאמצעותה פעלה המסעדה. בפסק הדין נקבע כי בני המשפחה פעלו בתרמית ובחוסר תום לב כשניסו להבריח את הנכסים של המסעדה מנושים כדי לחמוק מתשלום חובותיה.

לפני כ-10 שנים הוציא בית המשפט צו פירוק לחברה המקורית שבאמצעותה נוהלה המסעדה "אילנות הסנטר", לבקשת שניים מעובדיה. כשנה לאחר מכן מונה לחברה מפרק והוגשו לו תביעות חוב בסך של כחצי מיליון שקלים.

במסגרת חקירה שערך המפקח, הוא גילה לטענתו כי ברגע שהחברה הסתבכה כלכלית החלו בני המשפחה (אב ושני בניו) שניהלו אותה להעביר את הפעילות שלה בין שלוש חברות שהיו בשליטתם כדי להבריח את נכסיה ולחמוק מתשלום החובות שצברה.

בעקבות זאת, הוא ביקש מבית המשפט לחייב את שלושת בני המשפחה ואת החברות השונות שבבעלותם לשלם את חובותיה של "אילנות סנטר" באופן אישי.

בני המשפחה טענו בן היתר כי כל ההתנהלות העסקית שלהם דווקא נועדה לכסות את מלוא החובורת של החברה. עוד נטען כי העובדים הגישו נגדם תביעות אישיות כך שהתזה שלפיה העברת הפעילות של החברה הייתה למטרת התחמקות מתשלום כלל לא רלוונטית. כמו כן, הם התלוננו על התנהלות המפרק שלדבריהם הציג בפני בית המשפט תמונה חלקית ומעוותת. האב ואחד הבנים הוסיפו כי החברה הייתה של הבן השני, ולפיכך אי אפשר לחייב אותם בחובותיה.

הסתירו מידע

אבל השופט אביגדור דורות לא מצא ליקויים בהתנהלות המפרק והבהיר כי עשה כמיטב יכולתו להגיע לחקר האמת אף שבני המשפחה ניסו לתעתע בו והסתירו ממנו מידע. השופט גינה את התנהלותם וקבע כי החומרים והמידע שהמפרק כן הצליח להשיג מספיקים כדי להטיל חיוב אישי על שלושתם.

השופט הבהיר כי לא ברור כיצד העברת הפעילות מחברה לחברה הועילה להבראת החברה או לתשלום חובותיה, שהרי ברור כי בסופו של דבר השאירה אחריה חובות. "המסקנה המתבקשת היא", כתב, "כי העברת הפעילות... נעשתה על מנת להבריח את הנכס מנושיה של החברה באופן שעולה כדי תרמית".

השופט הוסיף כי אף שהחברה הייתה רשומה רק על שם בן אחד, הוכח ששלושת בני המשפחה היו מעורבים בהברחה ו"פעלו בחברות השונות כמקשה אחת", כשהאב היה "הרוח החיה מאחורי פעילות המסעדה בכל החברות בהן היא נדדה".

בסיכומו של עניין נקבע כי שלושת בני המשפחה עשו בחברה כבשלהם ופעלו כדי להבריח את נכסיה כדי לחמוק מתשלום החובות שצברה. לפיכך שלושתם חייבים במלוא חובותיה של החברה ביחד עם החברות שבבעלותם. היקף החובות המדויק יתברר לאחר שהמפרק יכריע בתביעות החוב שהוגשו לו.

עו
עו"ד שי שמש|צילום: שני רייך

בני המשפחה והחברות חויבו בהוצאות ושכר טרחת המפרק בסך 40,000 שקלים.

המפרק: עו"ד זאב דסברג

ב"כ המשיבים: עו"ד נתן צימר גבאי

עו"ד שי שמש עוסק/ת ב- דיני חברות
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.