פציעה של גבר כתוצאה מהחלקה על סולר שניגר על הכביש הוכרה לאחרונה בבית משפט השלום בהרצליה כ"תאונת דרכים". מכיוון שחלפו דקות בודדות בלבד מרגע היווצרות המפגע ועד להחלקת התובע, קבע השופט יוסי ברכיה כי החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים חל על המקרה, כך שהאיש יוכל לתבוע את נזקיו מחברת "הכשרה" אשר ביטחה את המשאית ממנה נשפך הסולר.

התאונה אירעה לפני כעשור אז הגיע התובע (67) יחד עם אשתו, אחיו וגיסתו, לטיול בעיר השוכנת לחוף הכינרת. לטענתו, סביב השעה 11:30 הגיעו בני המשפחה למעבר חציה ברחוב הבנים המוביל לכיוון הטיילת. אלא שלטענת התובע החצייה לא הסתיימה בשלום. הוא סיפר שכשהגיע לאמצע מעבר החציה דרך על כתם סולר שנשפך ממשאית סמוכה, והחליק בעוצמה על הכביש.

עוד הוא הוסיף כי בשל הכאבים העזים שהרגיש הוא נותר שרוע על הכביש, ובני משפחתו נאלצו לגרור אותו למדרכה כדי להבטיח את שלומו. בהמשך הוא פנה לקבלת טיפול בקופת החולים, שם סיפר לרופאיו כי החליק כתוצאה מסולר על הכביש ונחבל בברכו.

מספר חודשים לאחר המקרה הגיש האיש את התביעה לבית המשפט, בין היתר נגד חברת "הכשרה" אשר ביטחה את המשאית. לטענתו, ההחלקה היא "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים, ומכאן שעל חברת הביטוח לפצותו על נזקיו.

מנגד טענה "הכשרה" שלוש טענות עיקריות: ראשית, שלא הוכח כי התובע החליק בגלל סולר; שנית, לא הוכח כי הסולר נשפך דווקא מהמשאית שמבוטחת על-ידה; ושלישית, גם בהנחה שהמשאית בוטחה על-ידה ונשפך ממנה סולר – הרי שחלף פרק זמן ארוך מרגע הנזילה ועד לנפילת התובע, כך שלא ניתן להגדיר את האירוע ב"תאונת דרכים" לפי החוק.

עו
צילום: בני לפיד, פסקדין

חלפה דקה

תחילה דחה השופט ברכיה את התכחשותה של "הכשרה" לעצם ההחלקה. הוא קבע כי העדויות השונות שנשמעו, בין היתר של התובע ובני משפחתו, כמו גם התיעוד הרפואי הסמוך לקרות האירוע מוכיחים שאכן קרה. מכאן ניגש השופט לברר האם מדובר ב"תאונת דרכים" לפי החוק ומיהו הגורם שאמור לפצות את התובע.

לשאלה הראשונה השיב השופט בחיוב. "הלכה היא כי ניתן להכיר כנפגע תאונת דרכים במי שהוכח לגביו שנפגע כתוצאה מהינתקות 'חלק מרכב' שיכול לגרום לכתם שמן או סולר שניגר מרכב, כגון מקרה של הולך רגל שהחליק עקב שמן או סולר - כבענייננו, וזאת כאשר חומר הראיות מצביע על פרק זמן מינימלי בין הנזילה לבין נפילתו של התובע", כתב.

לעניין זה הדגיש השופט שהוכח כי חלף פרק זמן קצר ביותר מרגע שפיכת הסולר ועד להחלקת התובע. כך, מהראיות עלה שעוזר נהג המשאית דיווח על שפיכת הסולר בשעה 11:29, בעוד התובע נפל דקה בלבד לאחר מכן, בשעה 11:30. נוכח סמיכות הזמנים קבע השופט שיש להכיר באירוע הנפילה כ"תאונת דרכים".

אשר לזהות הגורם שאחראי לפצות, קבע השופט כי הגם שאין ראיה חותכת לכך, הוכח ברמת ההוכחה הנדרש במשפט אזרחי (51%) שהמשאית המעורבת בתאונה היא זו שמבוטחת על ידי "הכשרה", כך שהנתבע יוכל לתבוע את נזקיו ממנה.

חברת הביטוח חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 25 אלף שקל.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.