בית המשפט למשפחה באשדוד קיבל לאחרונה תביעה של אישה נגד בן זוגה לשעבר, והורה לו להשיב לה כספים שלווה ממנה. בתקופת הקשר הזוגי בין הצדדים העניקה התובעת לנתבע הלוואה והשניים חתמו על הסכם בו התחייב הנתבע להשיב לה את מלוא הסכום בתשלומים חודשיים. בתביעה שהגישה היא טענה כי בשלב מסוים הנתבע הפסיק לשלם את החזרי ההלוואה, וביקשה לחייבו ביתרת הסכום. הנתבע טען להגנתו כי החוב סולק כשהעביר לתובעת רכב שהיה בבעלותו. השופט אריאל ממן דחה את טענת התובע לסילוק ההלוואה לאחר ששוכנע כי בתמורה לבעלות ברכב התובעת נאלצה לפרוע הלוואה שרבצה עליו, כך שבפועל היא לא קיבלה החזר מלא.
התובעת והנתבע הם בני זוג לשעבר שניהלו מערכת יחסים מספר שנים במהלכה לא גרו יחדיו ולא ניהלו חשבון בנק משותף. בתקופת הקשר הזוגי העניקה התובעת לנתבע סכומי כסף בסכום כולל של 160,000 שקל והשניים חתמו במהלך 2017 על הסכם הלוואה בו התחייב הנתבע להשיב את מלוא ההלוואה בתשלומים חודשיים.
כבטוחה להחזר ההלוואה העמיד הנתבע רכב בבעלותו, והתחייב כי במקרה שלא יעמוד בהחזרים, יעביר את הרכב לבעלות התובעת.
לאחר שחדל לשלם את התשלומים החודשיים הגישה התובעת תביעה בה ביקשה לחייב את הנתבע להשיב לה את יתרת ההלוואה בסך 85,200 שקל. לטענתה הנתבע אומנם העביר לה את הרכב, אך זאת רק לאחר שהיא נאלצה לפרוע הלוואה בסך 106,000 שקל שרבצה על הרכב. עוד טענה שבזמן שהרכב היה בבעלות הנתבע הוא עבר תאונה קשה ונגרמו לרכב נזקים בסך של 50,000 שקל.
הנתבע טען מנגד שחוב ההלוואה סולק באמצעות העברת הבעלות ברכב. לטענתו התובעת קיבלה סך הכול סכום של 207,360 שקל שכולל את החלק שהחזיר מההלוואה, פיצוי מחברת הביטוח עבור נזקי הרכב והסכום שקיבלה לאחר שמכרה את הרכב.
מעבר לכך טען הנתבע, בין היתר, כי הוא לא יודע קרוא וכתוב והתובעת ניצלה את חולשתו, וכי העובדה שהם היו בני זוג בעת החתימה על ההסכם מעמעמת תוקף הוראותיו ומחייבת לפרשו בהתאם.
ההלוואה לא נפרעה
השופט אריאל ממן קיבל את גרסת התובעת שבגין הנזקים ברכב היא קיבלה מחברת הביטוח 48,150 שקל ובגין מכירת הרכב קיבלה סכום של 86,000 שקל, כך שבסופו של יום הרווח מהרכב, בניכוי ההלוואה שנאלצה לשלם, הינו 28,108 שקל בלבד. לכן, טענת הנתבע שלפיה ההלוואה סולקה עם העברת הבעלות ברכב נדחתה.
השופט ציין שצדדים שחותמים על הסכם הלוואה מתכוונים בכך שההלוואה תוחזר במלואה ויש להסיק כי זאת הייתה כוונת הצדדים גם במקרה זה.
לטעמו של השופט, ניתן גם להסיק שהצדדים לא התכוונו שהעברת הבעלות ברכב כשלעצמה תפטור את הנתבע מהתחייבותו לשלם את יתרת ההלוואה. הרכב אכן הועמד כבטוחה ממשית להחזרת ההלוואה, אך בפועל הוא לא שימש לפירעון מלא שלה.
לאחר הפחתת רווחי התובעת מהרכב, הנתבע חויב לשלם לה את היתרה, בסך 57,092 שקל, וכן 5,000 שקל הוצאות.
ב"כ התובעת: לא צוין
ב"כ הנתבע: עו"ד חן וולפנר-דבח
עו"ד רונן יצחק גרין עוסק/ת ב- דיני חוזים
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.