בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה של מתווכים לתשלום דמי תיווך. המתווכים והנתבעים חתמו על הסכם תיווך והסכם בלעדיות למכירת דירת הנתבעים, אך בסופו של יום מכרו הנתבעים את הדירה באופן עצמי. המתווכים טענו כי פעלו למציאת קונים לדירה בעוד שהנתבעים מכרו את הדירה בסתר בניסיון לחמוק מתשלום דמי התיווך. הנתבעים טענו מנגד שהמתווכים הבטיחו שיאפשרו להם למכור את הדירה בעצמם מבלי שיצטרכו לשלם, ושהסכם הבלעדיות נחתם למראית עין בלבד. השופט נחום שטרנליכט התרשם שהמתווכים עבדו לשם מכירת הדירה והנתבעים ניסו להסתיר מהם שמכרו אותה בעצמם. הנתבעים חויבו בתשלום דמי התיווך בגין חלקם כמוכרים ובגין חלקו של הרוכש.
בפברואר 2018 חתמו המתווכים עם הנתבעים הסכם תיווך למכירת דירתם בפתח תקווה שתוקפו למשך חמישה חודשים. בנוסף חתמו הצדדים על הסכם בלעדיות המעניק לתובעים בלעדיות במכירת הדירה, שגם תוקפו חמישה חודשים.
חודשיים לאחר החתימה על ההסכמים מכרו הנתבעים את הדירה באופן עצמאי ולא דרך המתווכים. הנתבעים דחו את דרישת המתווכים לתשלום דמי התיווך והמתווכים נאלצו להגיש תביעה בבית משפט השלום בחיפה.
המתווכים טענו כי הם פעלו לאיתור קונים לדירה באמצעות פרסומים שהביאו קונים פוטנציאליים לדירה. לטענתם התברר להם בדיעבד שהנתבעים מכרו את הדירה בעצמם בתוך תקופת הבלעדיות וניסו להסתיר זאת במטרה לחמוק מתשלום דמי התיווך. לטענתם הרוכש הגיע דרך הפרסומים שלהם והיה על הנתבעים להפנותו אליהם.
הנתבעים טענו מנגד שהמתווכים הבטיחו להם שיאפשרו להם למכור את הדירה בעצמם ללא צורך בתשלום דמי תיווך. עוד טענו שהמתווכים הסבירו להם שהסכם הבלעדיות הוא למראית עין בלבד ונחתם לצורך הצגתו כ"קלף מיקוח" בפני רוכשים פוטנציאליים.
התביעה התקבלה במלואה והנתבעים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והחזיר את הדיון לבית משפט השלום שיכריע בשאלת החזקה הקבועה בחוק המתווכים לפיה יהיה זכאי המתווך הבלעדי לדמי תיווך אם הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
היו הגורם שהפנה
השופט שטרנליכט בחן את המקרה לפי הפסיקה המנחה. באשר לתום הלב הנדרש, קיבל השופט את גרסת המתווכים לפיה התובעים ניהלו משא ומתן לרכישת הדירה עם הקונה והסתירו זאת מהם ולכן הם פעלו בחוסר תום לב ובניסיון להתחמק מתשלום דמי התיווך.
נקבע כי בזמן שהמתווכים עסקו בפעולות לשיווק הדירה כפי שהיה עליהם לעשות, הנתבעים מכרו את הדירה ולכן החזקה שבחוק לא נסתרה.
השופט הסביר שהרוכש אומנם היה חברם של הנתבעים והכיר את הדירה זמן רב לפני תקופת הבלעדיות, אולם, מן העדויות התרשם השופט שלרוכש נודע אודות העמדת הדירה למכירה דרך הפרסומים של המתווכים.
השופט הוסיף כי אם היה משא ומתן קודם בין הנתבעים לרוכש, סביר היה להניח שהנתבעים היו מבקשים להחריג את אותו הקונה מן ההסכמים עם המתווכים.
נקבע שהתובעים זכאים לדמי תיווך בשיעור 4% מתמורת הדירה, בגובה 93,600 שקל בתוספת 15,500 שקל הוצאות המתווכים ושכ"ט עו"ד.
ב"כ המתווכים: עו"ד יעקב פרטוש
ב"כ הנתבעים: עו"ד אייל תושיה
עו"ד יעל זקס מנשרי עוסק/ת ב- דיני חוזים
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.