בית המשפט המחוזי בתל-אביב הורה לאחרונה למכור דירה של חייבת בפשיטת רגל שצברה חובות של יותר מ-1.1 מיליון שקלים, אפילו שהגרוש שלה מתגורר בה ויש לטובתו הערת אזהרה. השופטת רחל ערקובי דחתה את טענת הגרוש כי חצי מהזכויות בנכס שייכות לו מכוח הסכם גירושין. נקבע כי העובדה שההערה נרשמה 7 שנים אחרי ההסכם, בזמן שהחייבת כבר שקעה בחובות עצומים, מעלה חשד שמדובר בניסיון להבריח את הנכס מהנושים.
מנהל מיוחד בתיק פשיטת רגל שנפתח בשנה שעברה שנה ביקש אישור לממש דירה בתל-אביב שרשומה על שם החייבת, ושווייה כ-1,750,000 שקל. אלא שהחייבת ובעלה לשעבר, שמתגורר בדירה, התנגדו למכירה בטענה שלמרות הרישום בטאבו חצי מהנכס שייך לגרוש.
כראיה לבעלותו הפנה הגרוש להסכם הגירושין שקבע כי אם הדירה תימכר הוא יהיה זכאי לחצי מהתמורה, וכן להערת אזהרה שנרשמה לטובתו ב-2018.
החייבת הוסיפה כי הסכם הגירושין אושר ב-2011, כשהייתה במצב כלכלי תקין, וכי ההחלטה שתירשם כבעלת הדירה הייתה משיקולים אישיים, כשהגרוש הסביר שהסכים לכך כדי שהחייבת תוכל לקבל משכנתה לרכישת דירה למגוריה.
המנהל המיוחד טען לעומת זאת כי נוסח ההסכם מעיד בדיוק ההפך – שהגרוש ויתר על זכויותיו בדירה לטובת החייבת.
המנהל ציין כי עצם העובדה שהערת האזהרה נרשמה 7 שנים אחרי אישור ההסכם, בתקופה שבה נפתחו נגד החייבת תיקי הוצאה לפועל והיא הייתה שקועה בחובות, מעידה על תכנון מוקדם להבריח את הנכס. בנסיבות האלה ההערה נסוגה מפני זכויות מימוש בהליכי חדלות פירעון.
אין הסבר לפער הזמנים
השופטת רחל ערקובי קבעה כי החייבת ובעלה לשעבר לא סיפקו ראיות מוצקות שמוכיחות שהרישום בטאבו לא משקף את מצב הזכויות האמיתי בדירה.
כך, הם לא צירפו אסמכתאות שמעידות מי מימן את רכישת הנכס ונשא בתשלום המשכנתה כדי להוכיח שהגרוש השתתף במימון הדירה, למשל. בנוסף, הטענה שהנכס נרשם על שם החייבת לצורך משכנתה סותרת לחלוטין את הסכם הגירושין שלפיו הבעל התחייב להעביר את זכויותיו בנכס "אגב גירושין".
בנוסף, בני הזוג לשעבר לא סיפקו כל הסבר לפער הזמנים שבין אישור הסכם הגירושין לבין רישום הערת האזהרה – חודשים ספורים לפני שהחייבת הגישה בקשה לפשיטת רגל.
השופטת ציינה כי עצם העובדה שהערת האזהרה נרשמה זמן קצר אחרי שהחייבת החלה להיות מוגבלת בבנקים וחזרו לה צ'קים מעידה שהרישום נעשה בחוסר תום לב. "לכל הפחות", כתבה, "יש בנסיבות אלו להעלות סימני שאלה רבים בנוגע לנסיבות רישום הערת האזהרה והכוונה העומדת מאחורי רישומה".
השופטת אף לא סברה שמגוריו של הגרוש בדירה מעידים שיש לו זכויות בנכס. מדובר בזכות שכירות שניתנה לו מכוח הסכם הגירושין אלא שלא הוצגו הסכם שכירות או ראיה לכך שהוא משלם שכר דירה, וזכויותיו גם לא נרשמו בטאבו למרות העובדה ששכירות ארוכת טווח מחויבת ברישום.
לבסוף השופטת קבעה כי גם בהנחה שהערת אזהרה מעידה על זכויות בדירה, דינן להתבטל משום שעיתוי הרישום – בתקופה שהחייבת כבר הייתה חדלת פירעון – מעיד שמדובר בהענקה אסורה לפי פקודת פשיטת הרגל.
לפיכך השופטת קבעה כי החייבת היא בעלת הזכויות היחידה ואישרה למנהל המיוחד לפנות את הגרוש ולמכור את הדירה.
המנהל המיוחד: עו"ד משה תורג'מן
ב"כ המנהל המיוחד: עו"ד ליבוביץ
ב"כ החייבת: עו"ד עידן שעשוע
עו"ד ניר נעים עוסק/ת ב- חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל