בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגישה אישה אשר עבדה בעברה כקופאית ראשית באחד מסניפי 'מגה' בחיפה. בתביעה, שהוגשה נגד רשת השיווק הידועה, טענה האישה שהחליקה על רצפה רטובה במחלקת החלב בסניף ונפצעה בפלג גופה השמאלי. השופטת טלי מירום קבעה שהותרת הרצפה בסופר כשהיא רטובה מהווה רשלנות, וחייבה את 'מגה' ואת חברת הניקיון (שהוגש נגדה הודעת צד ג') לשאת בנזקי התובעת בחלקים שווים.
האירוע נשוא התביעה התרחש בפברואר 2016 כשהתובעת עבדה כקופאית ראשית בסניף 'מגה' בחיפה. בשלב מסוים של יום העבודה קראה מנהלת הסניף לתובעת לסור אל משרדה. לטענת התובעת היא החלה לצעוד לכיוון המשרד כאשר לפתע, כשהייתה באזור מקררי החלב, היא החליקה על הרצפה עקב רטיבות שהייתה שם.
שנתיים לאחר המקרה הוגשה התביעה לבית המשפט. לטענת התובעת רצפת הסניף במקום הנפילה הייתה במצב גרוע והיא אף הייתה מוצפת בנוזל כלשהו (מים או חלב), דבר שגרם למעידתה ולפציעתה. לשיטתה מדובר ברשלנות מצד הנתבעת והיא זכאית לפיצוי על נזקיה.
לעומתה טענה הרשת כי היא פטורה מאחריות לתאונה שכן החלקה היא סיכון טבעי וסביר. יתרה מכך, הנתבעת טענה כי היא עמדה בחובתה לנקוט באמצעים למניעת סיכונים כשהעסיקה בסניף חברת ניקיון.
הנתבעת אף הגישה הודעת צד שלישי נגד חברת הניקיון, והשתיים הסכימו ביניהן שאם ייפסק לתובעת פיצוי כלשהו הן יישאו בו שווה בשווה.
המתינו שהלקוחות ידווחו
תחילה קבעה השופטת מירום כי התובעת הוכיחה את גרסתה העובדתית לתאונה. "עדותה של התובעת נמסרה באופן שוטף וקולח, התרשמתי כי היא משקפת את השתלשלות העניינים כפי שאירעה בפועל ואני מוצאת אותה כמהימנה", כתבה.
בתוך כך היא קבעה שגרסת התובעת לא נפגעה בשל העובדה שהיא לא ידעה להצביע על מהות הנוזל עליו החליקה. לדבריה אין לצפות מאישה הנמצאת במצוקה, כשהיא נתונה תחת כאבים עזים ובהלה מעצם הנפילה, להבחין האם היא החליקה בגלל מים, חלב או שוקו.
השופטת הוסיפה כי גרסת התובעת נתמכה אף בעדות חברתה לעבודה. לדברי העדה ביום התאונה היא שמעה את התובעת צועקת, ומיד לאחר מכן ראתה אותה שרועה על הרצפה וממררת בבכי. השופטת כתבה שעדות העובדת הייתה עקבית ולא נסתרה.
השופטת כתבה שלעומת עדויות התביעה, עדות מנהלת הסניף מטעם ההגנה לא הרשימה אותה לחיוב. המנהלת גמגמה על דוכן העדים ואמרה שאינה זוכרת את התאונה. בנוסף, הנתבעת לא הגישה ראיות כמו סרטון ממצלמות האבטחה על מנת להפריך את גרסת התביעה. השופטת נימקה שיש לזקוף מחדל זה לחובת הנתבעת.
בהמשך דחתה השופטת את טענת הנתבעת לפיה החלקה בסופר היא סיכון טבעי. לדבריה רצפת סופר אמורה להיות נקיה, יבשה ופנויה ממכשולים. מים או חלב על רצפת סופר אינם בגדר סיכון טבעי.
בהקשר לכך ציינה השופטת שנוהלי הניקיון בסניף בו עבדה התובעת היו של תגובה בדיעבד להתרעות של לקוחות מפני מפגעים. לדבריה הנתבעת לא יזמה שיטות ניקיון שנועדו להקדים תרופה למכה.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהנתבעת וחברת הניקיון אחראיות לתאונה שקרתה לתובעת ועליהן לפצותה.
בניכוי אשם תורם וכן קצבאות בסך 344,780 שקל שקיבלה מהביטוח הלאומי בעקבות התאונה, נקבע שעל הנתבעות לשלם לתובעת פיצוי של 103,762 שקל עבור כאב וסבל, הפסדי שכר ופנסיה, עזרת הזולת והוצאות רפואיות.
בנוסף נפסקו לטובתה שכ"ט עו"ד בסך 20,752 שקל והוצאות משפט.
ב"כ התובעת: עו"ד אסף רון, עו"ד יצחק כהן
ב"כ הנתבעת: עו"ד מארק שירין
ב"כ צד ג': עו"ד אביגיל ברן-תושיה
עו"ד מאור עזרן עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.