הולכת רגל אשר נפלה לבור ביוב ונפגעה בפלג גופה התחתון תקבל פיצויים והוצאות בסך כ-150 אלף שקל – כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב. השופט אמיר צ'כנוביץ הטיל את האחריות לתאונה על תאגיד המים העירוני, ובתוך כך קיבל את הודעת הצד השלישי שהגיש התאגיד נגד קבלן חיצוני מטעמו כך שברמת התוצאה, הוא זה שיישא בתשלום.
התאונה הלא נעימה התרחשה בנובמבר 2018, בשעה הסמוכה לשקיעה. התובעת (43), שחיפשה אז לשכור דירה בבת ים, הלכה יחד עם שלושת ילדיה ומתווך נדל"ן במטרה לראות דירה. בעודם הולכים על מדרכה בסמוך לרחוב הפלמ"ח, סיפרה האישה, היא נתקלה בבור ביוב שהמכסה שלו לא נסגר כראוי.
לדברי האישה היא נפלה עם שתי רגליה לבור וקיבלה מכה חזקה בגב התחתון ובברך ימין. אחרי שהמתווך עזר לה לצאת מהבור המצחין היא התקשרה לאימה על מנת שתיקח אותה לטיפול רפואי.
עוד סיפרה התובעת כי למחרת הנפילה היא פנתה למיון ב"וולפסון" עקב החמרה בכאבים, ואולם בסופו של יום לא אובחנו אצלה שברים והיא שוחררה עם המלצה ליטול משככי כאבים ולהיות עם רגל מורמת. האישה, שבעקבות הנפילה שהתה ב-16 ימי מחלה, טענה כי האחריות לתאונה ולנזקיה מוטלת על תאגיד המים העירוני, ועליו לפצות אותה.
התאגיד, לעומת זאת, טען שיש להטיל את מלוא האחריות למפגע ולתאונה על גורם שלישי: קבלן חיצוני מטעמו אשר טיפל בפתיחת סתימות בשכונה, ובין היתר פתח את הבור נשוא התביעה, אך זאת מבלי לוודא בסוף העבודות שהוא סגור כראוי. הקבלן, מנגד, כפר בכך שפתח את מכסה הבור תוך שטען כי האחריות לתקינות המקום מוטלת במלואה על התאגיד.
עד נייטרלי
השופט צ'כנוביץ אימץ את גרסתה העובדתית של התובעת לקרות התאונה. הוא ציין שהגרסה נתמכה הן בעדות אם האישה ובן זוגה, אשר הוזעקו למקום אחרי הנפילה, והן בעדות המתווך שצעד עם התובעת לכיוון הדירה.
כך, האם ובן זוגה סיפרו כי כשהגיעו לזירת התאונה ראו את התובעת יושבת על שפת המדרכה כשהיא כאובה מאוד, כאשר בן הזוג צילם את המכסה הפתוח של הבור. המתווך מצדו סיפר כי היה אמנם במרחק כחצי מטר מהתובעת ולא ראה במו עיניו את נפילתה לבור, אולם הוא שמע קול נפילה חזק וכשהסתובב לראות מה קרה ראה אותה כשכל גופה בתוך הבור.
"עדותו של המתווך", הדגיש השופט, "הינה עדות חיצונית של עד נייטרלי, אשר הייתה בהירה ותמכה בגרסתה של התובעת, אשר בנסיבות אלה מצאתי ליתן בה אמון". מכאן עבר הדיון לעסוק בשאלה על מי יש להטיל את האחריות לתאונה ונזקיה – על התאגיד או הקבלן?
תחילה קבע השופט שהעדר פיקוח ובקרה שוטפים מצד התאגיד לאיתור מפגעים במערכת הביוב, ובכלל זה הותרת מכסה ביוב כשהוא לא סגור כראוי, עולה כדי רשלנות מצדו. עם זאת, השופט שוכנע כי עובדי הקבלן הם אלה שפתחו את מכסה הבור, כחלק מביצוע עבודות לפתיחת סתימת ביוב במקום, מבלי שסגרו אותו כראוי – כך שהאחריות הסופית לפיצוי מוטלת על הקבלן.
לפיכך השופט קבע שהתאגיד ישלם לתובעת כ-150 אלף שקל עבור נזקיה השונים, כגון הפסדי שכר וכאב וסבל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. הקבלן ישפה את התאגיד בסכום זה.
ב"כ התובעת: עו"ד דניאל כהן
עו"ד ויסאם מוקטרן עוסק/ת ב- נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.