שופט בית משפט השלום בתל-אביב רונן אילן דחה לאחרונה תביעה לביטול הסכם ייצוג של דוגמנית בסוכנות TLV Models, שנחתם לראשונה כשהייתה קטינה בת 11. את התביעה הגיש אביה בטענה שהסכם עם קטינה צריך להיות חתום על-ידי שני ההורים ואילו הסוכנות החתימה רק את האם. אלא שהשופט אילן קבע כי החוק לא מחייב חתימה של שני ההורים אלא הסכמה מפורשת או משתמעת. מאחר שהוכח שהאב ידע על ההסכם ועל העבודה של בתו עם הסוכנות, הרי שהסכים לו בהתנהגות ואין עילה לביטולו.
ב-2013 חתמה אם הילדה על הסכם שהעניק לסוכנות בלעדיות על קידומה כדוגמנית ואפשר לה להאריך אותו ללא הגבלת זמן. ב-3 השנים שלאחר מכן היא נשלחה לעבודות מטעם הסוכנות ובשנה הרביעית ביקשה הסוכנות להאריך את ההסכם עד 2027, והאם חתמה על ההארכה. לאחר מכן, המשיכה הילדה לעבוד עם הסוכנות ואף טסה עם אמה לעבודה בספרד.
כעבור כשנתיים פרצו חילוקי דעות בין הסוכנות לבין הדוגמנית, שהתלוננה שמתייחסים אליה לא יפה ולא משלמים על עבודות שביצעה. זמן קצר לאחר מכן ביקש אביה לבטל את ההסכם, והגיש נגד הסוכנות תביעה באמצעות עו"ד אסף סיידה.
בתביעה נטען כי להסכם אין תוקף מאחר שהתקשרות עם קטין מחייבת חתימה של שני ההורים, ואילו הוא לא חתום על ההסכם.
הסוכנות, שיוצגה באמצעות עו"ד גיל זיסר, טענה להגנתה שהאב מנסה להשתחרר מההסכם באופן פסול דווקא בשלב שאפשר להתחיל לקצור את הפירות על ההשקעה שלה בבתו. הסוכנות ציינה כי אמנם האב לא חתום על ההסכם אבל הוא היה מודע לקשר עם בתו ואפילו הגיע לאירועים שבהם השתתפה – כך שהסכים להתקשרות בהתנהגותו.
יצר מצג של הסכמה מלאה
השופט רונן אילן קיבל את טענותיה של הסוכנות. הוא קבע כי החוק לא מחייב חתימה של שני ההורים אלא הסכמה שיכולה להינתן בדיעבד או באופן משתמע. מאחר שהאב עצמו הודה שתנאי ההסכם הראשון היו מקובלים עליו ולא התנגד לכך שבתו תעבוד עם הסוכנות – הרי שהוא נתן את ההסכמה הדרושה לפי החוק.
השופט ציין כי האב הוסיף וטען שלא הסכים לתוספת שהאריכה את ההסכם לתקופה ממושכת, אלא שגם את זה הוא לא הוכיח. בין היתר התייחס השופט לכך שלקח לו שנתיים לפנות בתלונות לסוכנות, ולכך שלא ביקש להעיד את האם ואת הילדה – שכבר הפכה בגירה – כדי להוכיח שהביע איזושהי התנגדות להארכת תקופת הייצוג.
מעבר לזה, ציין השופט כי גם בהסכם המקורי ניתנה לסוכנות אופציה להאריך את הייצוג בלי הגבלת זמן, ולא ברור למה כבר אז לא הביע התנגדות. כמו כן, בהתנהגות של האב – שהיה בקשר עם מנהל הסוכנות, הגיע למשרדים וידע על הנסיעה לספרד – הוא "יצר מצג של הסכמה מלאה".
לפיכך השופט קבע שלאב אין עילה לבטל את ההסכם על סמך אי-הסכמה. סיבה נוספת שניתנה לדחיית התביעה היא אי-צירוף אם הילדה כנתבעת, אף שהייתה עשויה להיפגע מביטול ההסכם שעליו חתמה בשם בתה.
האב חויב לשלם לסוכנות הוצאות של 6,000 שקלים.
ב"כ האב: עו"ד אסף סיידה
ב"כ הסוכנות: עו"ד גיל זיסר
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.