הרשמת לירון זרבל-קדשאי מלשכת ההוצאה לפועל טבריה דחתה לאחרונה הצעה של חייב להסדר נושים, אף שרוב הנושים הסכימו להסדר. החייב שיקר באסיפת הנושים כשמסר כי אינו עובד אף שתלוש שכר שהוגש לאחר מכן העיד כי הוא כן עבד באותה תקופה. הרשמת הדגישה כי חייבים בהליכי חדלות פירעון חייבים להתנהל בשקיפות ותום לב החל מהשלבים המקדמיים ועד לתום ההליך.
ביוני השנה (2020) התקיימה בתיק אסיפת נושים לבחינת הצעת החייב להסדר.
החייב נחקר באסיפה על מצבו הכלכלי ומסר כי אינו עובד כיום אך עד לפני שנה עבד כמציל ובעבודות מזדמנות בשכר של 3,000 שקל. עוד סיפר החייב כי בקרוב הוא מתחיל עבודה חדשה אצל בן דודו בשכר של 6,000-7,000 שקל לחודש.
באסיפה החייב הציע לשאת בתשלום של 63,000 שקל (כ-48% מכלל החובות) והרשמת לירון זרבל-קדשאי הורתה על העברת הצעתו לתגובת הנושים.
רוב הנושים אישרו את ההסדר אך חלקם לא הגיבו. בחלוף המועד למסירת תגובת הנושים ומאחר שלא הוגשה התנגדות, עתר החייב לאשר את ההסדר.
לפני שניתן האישור להסדר הורתה הרשמת לחייב להציג תלוש משכורת מעבודתו החדשה. מהתלוש עלה כי הוא החל לעבוד עוד במאי 2020, על אף הצהרתו בדיון כי אינו עובד תקופה ארוכה.
בניסיון להסביר את הסתירה מסר החייב ארבע תגובות שונות וסותרות. בין היתר הוא אמר כי לא המשיך את עבודתו אצל המעסיק בעקבות התפרצות הקורונה ולא קיבל משכורת. בתגובות אחרות ציין כי יש טעות בתלוש וכי עבד במשרה חלקית ובאותה תקופה חיפש עבודה במשרה מלאה.
שיקום היחיד
הרשמת הדגישה כי על אדם הפונה להליך חדלות פירעון מוטלת החובה לנהוג בתום לב. חובה זו מחייבת גילוי ושקיפות מלאה ביחס לכל העובדות והנסיבות הרלוונטיות לבחינת מצבו הכלכלי של החייב.
חייב שאינו פועל בתום לב במהלך הליכי חדלות פירעון מעיד על עצמו כי אין לו כוונה או יכולת להשתקם והוא חשוף לאפשרות של ביטול ההליכים ואף לסעדים חמורים כגון מאסר והליכים עונשיים.
עוד הדגישה הרשמת כי החובה לנהוג בתום לב ובשקיפות מלאה חלה על כל שלבי ההליך, מרגע הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים ועד לסיומו. חייב שלא מוסר את מלוא המידע המהימן באסיפת נושים מפר את חובתו לנהוג בתום לב.
הרשמת הדגישה עוד כי ברוב ההליכים הנושים נוקטים ב״אדישות רציונלית״ ואינם מגלים מעורבות. זאת בין היתר מתוך רצון שלא להשקיע כסף טוב אחרי כסף רע, לאחר שכבר הפסידו בגין מעורבות עם החייב והבינו כי שיעור הדיבידנד שיקבלו כתוצאה מההליך אינו גבוה.
לפיכך, על רשם הבוחן אישורו של הסדר בהעדר מעורבות הנושים לנקוע בזהירות המתחייבת ולוודא ככל שהדבר ניתן כי החייב פועל בשקיפות מלאה ובתום לב, בטרם יאושר ההסדר.
הרשמת סיכמה כי אין להשלים עם התנהלות החייב במקרה זה ולכן אין לאשר את הצעתו להסדר. עם זאת היא לא הורתה על ביטול ההליך כולו. היא כתבה בהקשר זה כי חוק חדלות פירעון מבטא מעבר מגישה הרואה בהליכים משום ״חסד המחוקק״ לגישה שיקומית ששמה במרכז את שיקום היחיד.
שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד שמואל מיכאל עוסק/ת ב- חדלות פירעון
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל