בית משפט השלום בבת ים חייב לאחרונה רוכב אופניים חשמליים לשלם פיצויים והוצאות של כ-100 אלף שקל לבת 88 שפגע בה כשחצתה את הכביש במעבר חצייה ברמת גן. השופטת ליעד שגב דחתה את הטענה שלו שהקשישה גרמה בעצמה לתאונה כשחזרה אחורה אחרי שהחלה לחצות, וקבעה שהיא לא הגיונית. עם זאת, תביעת הקשישה לפיצויים של 880 אלף שקלים עבור עלויות דיור מוגן, בטענה שנאלצה לעבור לשם בשל מצבה, נדחתה מאחר שהשופטת לא שוכנעה שהמעבר היה קשור לתאונה.
התאונה התרחשה בנובמבר 2017 בשעות הצהריים. לפי גרסת הקשישה בתביעת נזיקין שהגישה נגד רוכב האופניים החשמליים, היא חזרה מביתה אחרי שרכשה תרופה בבית המרקחת ועברה מעבר חצייה בפינת הרחובות נגבה-אמנון ותמר, כשהרוכב עקף רכב שעצר והפיל אותה בעוצמה על הכביש. בעקבות התאונה היא נפגעה בגב ובכתף ולטענתה הפכה מאישה עצמאית לסיעודית, ואחרי שנתיים נאלצה לעבור לדיור מוגן.
הרוכב לא הכחיש את התאונה אבל טען שהקשישה אשמה והיא זו שפגעה בו. הוא טען כי דווקא עצר עצירה מלאה במעבר החצייה כדי לתת זכות קדימה להולכי רגיל, והחל לנסוע אחרי שהתובעת עברה אותו והמעבר היה פנוי. אלא שאז היא התחרטה, הסתובבה וחזרה אחורה. עוד הוא טען שהקשישה מגזימה בתיאור הנזקים מהתאונה ושמצבה הרפואי נובע מבעיות קודמות שלא קשורות לתאונה. כמו כן הוא טען שלא הגיוני שיש קשר בין התאונה לבין המעבר לדיור מוגן, שנעשה זמן רב אחרי התאונה.
הפר את תקנות התעבורה
השופטת ליעד שגב דחתה את גרסת הנתבע וקבעה כי הוא האשם הבלעדי בתאונה. היא קבעה כי הטענות שלו לגבי האופן שבו קרתה התאונה "אינן מתיישבות לא עם הודעתו במשטרה, לא עם השכל הישר, לא עם ההיגיון הסביר, לא עם עדותה של התובעת... ולא עם הוראות הדין".
השופטת ציינה כי הרוכב מסר שלוש גרסאות שונות למשטרה ולבית המשפט. לעומת זאת, גרסתה של התובעת הייתה עקבית ונתמכה בתיעוד הרפואי שהציגה. מעבר לכך, השופטת הדגישה כי גם אם הגרסה של הנתבע היא האמיתית, הוא עדיין פעל בניגוד לתקנות התעבורה כשהחל לנסוע לפני שהתובעת השלימה את החצייה בבטחה.
משכך, השופטת קבעה כי הנתבע צריך לפצות את התובעת על הנזקים שנגרמו לה בעקבות התאונה, שלפי חוות דעת מומחה גרמה לה למגבלות תנועה בגב ובכתף.
עם זאת, השופטת דחתה את הטענה של התובעת כי התאונה הפכה אותה לסיעודית והייתה הסיבה העיקרית למעבר לדיור המוגן. השופטת ציינה כי התובעת הוכרה כסיעודית 100% בביטוח לאומי עוד לפני התאונה וכי יש היגיון בתהייה של הנתבע על כך שעברה לדיור המוגן כשנתיים אחרי התאונה. בעקבות זאת, דחתה השופטת את דרישתה של התובעת לפסוק לה פיצויים של לא פחות מ-880 אלף שקלים עבור עלויות הדיור המוגן.
בסיכומו של דבר, השופטת קבעה כי לתובעת מגיעים פיצויים של 85,000 שקלים עבור כאב וסבל והוצאות רפואיות, בתוספת 19,890 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין והחזר הוצאות משפט. עם זאת, מסכום זה היא הורתה לקזז 5,000 שקלים שנפסקו בהחלטה קודמת לטובת הנתבע.
בפסק הדין לא צוינו שמות עורכי דין נזיקין מייצגים
עו"ד אסף נחמיה עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.