בפסק דין שפורסם לאחרונה השופט איתי כץ דחה התנגדות לצוואה שהגישה בת זוגו של אדם שנפטר לפני כחמש שנים. המנוח ערך את הצוואה בפני נוטריון שהגיע לבית החולים בו היה מאושפז. הוא הוריש את רוב הרכוש לבנות, ולבת זוגו העניק חצי מדירתו ואפשרות מגורים בנכס לכל חייה. השופט קבע שהמנוח היה כשיר וכי אף שאחת הבנות הייתה מעורבת במידה מסוימת בהפקת הצוואה, ניכר שהצוואה משקפת את רצונו.

המנוח, שהיה בעל נכסים, הותיר ארבע בנות מנישואיו. לאחר שהתגרש הוא היה בקשר זוגי במשך כ-27 שנה. 

מספר חודשים לפני מותו חלה בסרטן. בעודו מאושפז הוא חתם על צוואה שנערכה על ידי נוטריון, בה ציווה להוריש לזוגתו חצי מהזכויות באחת מדירותיו וכן אפשרות לגור בה בחינם לכל חייה. בנוסף הוא קבע שהיא תקבל 10,000 שקל מהעיזבון עד יום מותה.  

המנוח הותיר כספים גם לאחיו, לגרושתו ולאחד ממכריו. את עיקר הרכוש הוא ציווה לארבע בנותיו. 

אחת הבנות הגישה בקשה לקיום הצוואה (שאר הבנות תמכו בבקשה) ובת הזוג התנגדה וביקשה לחלק את הרכוש בהתאם לחוק הירושה. 

בת הזוג טענה המנוח לא היה כשיר לערוך את הצוואה בשל מצבו הרפואי הקשה באותה עת. כמו כן, הצוואה נערכה תוך מעורבות פסולה שהפעילו הבנות על המנוח. לדבריה הן רקמו וזממו את חתימת המנוח על הצוואה בזמן שהיא לא שהתה עמו.

הבת טענה כי בין האב לבנות היה קשר חם, קרוב ואוהב, וכי הצוואה משקפת את רצונו של האב וכוללת גם דאגה לעתידה הכלכלי של בת הזוג.

עו
עו"ד גיא אבידן|צילום: צילום עצמי

הגשמת רצון המצווה

לאחר לבטים רבים השופט הבכיר איתי כץ מבית המשפט למשפחה בירושלים הורה על קיום הצוואה. לדבריו, אופן עריכת הצוואה והנסיבות האופפות אותה מעלות תהיות וקשיים לא מבוטלים, אך עיקרון העל שעומד בפני בית המשפט הוא כיבוד והגשמת רצונו של המצווה.

השופט ציין שבצוואה יש פגם צורני משמעותי מכיוון שהוראות הצוואה לא הוקראו למנוח והוא לא הצהיר עליה במעמד החתימה. עם זאת, ניכר שהוראות הצוואה היו ידועות משך חודשים רבים והמנוח הבהיר בצורה ברורה שאלו אכן ההוראות שבהן הוא מעוניין.

הוא הוסיף כי מהראיות עלה שהקשר בין המנוח לבין הנתבעת ידע עליות ומורדות. בין היתר, הוגשה הקלטה מ-2013 בה הנתבעת אומרת על המנוח מילים קשות ומציינת בפני אחיינו כי הוא מקלל את אימו ומתייחס אליה בצורה מחפירה. 

יחד עם זאת, בימי חוליו הנתבעת דאגה וטיפלה במנוח והוא רצה לגמול לה על הקשר עמו ולהוריש לה חלק מעיזבונו.

עוד כתב השופט כי יש עדויות על יחסים קרובים בין המנוח לבנותיו והסכסוך שהיה בעקבות גירושי המנוח מאימן הוא נחלת העבר.

מבחינת כשירות המנוח, השופט ציין שחרף העובדה שהיה מטופל במשככי כאבים, המסמכים הרפואיים מעידים שלאחר החתימה על הצוואה הוא היה בהכרה מלאה, מצבו המנטלי היה תקין, הוא תקשר מילולית - ומדובר באינדיקציה לכשירותו. 

השופט הוסיף כי אחת הבת-התובעת הייתה מעורבת יתר על המידה במועד חתימת הצוואה. היא ידעה על הצוואה, שוחחה עם עורך הדין וניכר שהייתה בסוד העניינים. היא גם תזמנה את מועד החתימה לזמן שהנתבעת לא בבית החולים. ואולם, למרות המעורבות הגסה, אין לפסול את הצוואה שכן הוראותיה היו ידועות במשך זמן רב טרם אושפז המנוח והתובעת לא הייתה בחדר במועד החתימה.

הנתבעת חויבה בשכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.

  • ב"כ התובעת: עו"ד בועז קראוס
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד גיא שדה

עו״ד גיא אבידן עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.