בית משפט השלום ברחובות קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגישה אישה בשנות הארבעים לחייה נגד עיריית תל אביב. הרקע לתביעה הוא פציעתה של האישה בשירותים של ספריית "בית אריאלה" בעת שניסתה למנוע את נפילתו של בנה הקטן שנכח באחד התאים. כשראתה כי בנה מתנדנד ועומד ליפול הושיטה התובעת את ידה כדי לאחוז בו, אבל אז נפלה בעצמה ונחתכה מברזל שבלט מהקיר. העירייה הודתה בקיומו של המפגע אך טענה שהרצפה הייתה רטובה, ומכאן שהאחריות לנזקי התובעת היא של חברת הניקיון. סגנית הנשיא רנה הירש קבעה שהטענה לא הוכחה, ושהחובה לפצות את האישה מוטלת על העירייה.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט ביוני 2019 תיארה התובעת את נסיבות התרחשות התאונה. לטענתה בנה בן ה-3 נכנס לתא השירותים לבדו והחל להפשיל את מכנסיו. בשלב מסוים היא הבחינה שהוא לא יציב וניגשה לכיוונו כדי למנוע את נפילתו. אלא שאז לדבריה היא מעדה יחד עימו בגלל רטיבות שהייתה בתא, וידה נחתכה עמוקות מלוח ברזל חלוד ובולט שהיה במקום.

לטענת התובעת, מאז האירוע היא סובלת מכאבים בכף היד והדבר מקשה על תפקודה, ועל העירייה לפצות אותה על נזקיה.

העירייה הודתה אמנם בקיומו של לוח הברזל אך טענה שמכיוון שנפילת התובעת אירעה בשל רטיבות, האחריות לתאונה רובצת על חברת הניקיון.

בתגובה להודעת צד ג' שהוגשה נגדה, טענה חברת הניקיון שאחריותה לתאונה לא הוכחה, שכן העירייה נמנעה מלזמן עדים שישפכו אור על נסיבות המקרה.

הייתה לבד

השופטת הירש ציינה שלא היו עדים לתאונה ועדות התובעת בנוגע לנסיבות המקרה היא עדות יחידה. היא הוסיפה שעדות האם ביחס לרטיבות רצפת השירותים לא היתה עקבית, כך שלא ניתן לקבוע זאת כממצא עובדתי.

בעוד שבתצהירה טענה התובעת לרטיבות, בחקירתה הנגדית בבית המשפט היא העידה שהרצפה הייתה רק לחה. בנוסף היא טענה שבנה שהיה בשירותים החליק בגלל רטיבות אבל בפועל הוא רק התנדנד ואין מחלוקת על כך שלבסוף הוא לא נפל.

"המסקנה המאוחרת של התובעת כי הסיבה למעידה הייתה רטיבות בתא היא מסקנה שלאחר מעשה", כתבה השופטת, והוסיפה שכנראה התובעת "החליקה בשל תנועה מהירה כלפי הבן או בשל הנדנוד של הבן כאשר היא נמצאת תוך כדי תנועה לכיוונו". בהתחשב בקביעה זו השופטת דחתה את הודעת הצד השלישי שהגישה הנתבעת נגד חברת הניקיון.

השופטת אף דחתה את בקשת העירייה להטיל על התובעת אשם תורם לקרות התאונה. היא כתבה אמנם שהתמונות מהמקום מלמדות על מפגע בולט הנראה לעין, ולכן לכאורה היה על התובעת להיזהר, אולם לדברי השופטת אדם סביר המציץ לתוך תא שירותים לפני כניסה אליו לא היה מייחס ללוח תשומת לב של ממש.

בהקשר לכך הוסיפה השופטת שפעולת הושטת היד ממנה נפצעה לבסוף התובעת היא פעולה אינסטינקטיבית שנועדה למנוע את נפילת הבן, כך שגם בהנחה שהייתה שמה לב למפגע - ספק אם הייתה יכולה למנוע את התאונה.

בסופו של יום נפסק לתובעת פיצוי בסך 163,000 שקל עבור הפסדי שכר, עזרת הזולת וכאב וסבל. בנוסף נפסקו לטובתה שכ"ט עו"ד בסך 38,142 שקל והוצאות משפט.

עו
עו"ד סימונה גולדמן מימון|צילום: נתי חדד

ב"כ התובעת: עו"ד רוית סינדלר הירש

ב"כ הנתבעת: עו"ד עידן אשכנזי

ב"כ חברת הניקיון: עו"ד שירה למברגר

עו"ד סימונה גולדמן מימון עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.