בבית משפט השלום בקריות התקבלה לאחרונה תביעה שהגישה מורה בבית ספר קריית ים נגד משרד החינוך ואב הבית של בית הספר. בית המשפט קבע כי המורה סבלה מהטרדות מיניות מצד אב הבית שהגיעו לשיאן בטקס יום הזיכרון ליצחק רבין אז אמר לה ״מגיע לי זיון״. בפסק הדין נכתב כי מנהלת בית הספר ידעה על התנהגותו אך לא נקטה באמצעים משמעתיים.

המורה, ילידת 1965, נשואה ואם לארבעה, עבדה למעלה מ-25 שנה בבית הספר. היא טענה כי במשך מספר שנים נהג אב הבית להטרידה מינית באופן מילולי ופיזי. בין היתר הוא הפנה אליה אמירות גסות, התקרב אליה באופן מטריד, קירב את פיו אליה, חיבק ונגע בגופה באופן מפתיע, ולא חדל אף כשביקשה זאת ממנו.

לדבריה, שיאם של ההטרדות היה באירוע בשנת 2010, לאחר טקס לזכרו של יצחק רבין, שאל אותה אב הבית בקול מול תלמידים ״מה מגיע לי?״ ואז התקרב ולחש באוזנה ״מגיע לי זיון״.

בעקבות האירוע היא התלוננה בפני המנהלת. התלונה טופלה על ידי הממונה על הטרדות מיניות בעירייה ולאחר בירור מקיף הושעה אב הבית מעבודתו ולאחר מכן הועבר מתפקידו.

לתביעה הצטרף ביטוח לאומי ששילם תגמולים לתובעת בגין האירועים.

משרד החינוך טען כי יש לדחות את התביעה. לדבריו, מדובר היה במערכת יחסים חברית שכללה ״החלפת בדיחות גסות במרוקאית, צ׳פחות הדדיות ועוד״ וכי התובעת לא הוכיחה את נסיבות ה״הטרדה״. 

אב הבית הכחיש את המיוחס לו וטען כי לא מדובר בהטרדות מיניות אלא ב״מערכת יחסים חברית מיוחדת״, הדדית ומוסכמת. עוד לדבריו, כל שלחש לתובעת היה ״בשבילך עשיתי את זה״.

מילה פה מילה שם

השופטת פנינה לוקיץ׳ השתכנעה שהתובעת אכן הוטרדה מינית על ידי הנתבע וכי האירוע ביום הזיכרון היה המשך להתנהגות מטרידה קודמת מצדו.

השופטת כתבה בין היתר כי מעדויות של מורות אחרות עלה שהנתבע נהג ״לדבר נורא קרוב עם אנשים ועם הידיים ולזרוק מילה פה מילה שם״, וכי הוא גרם להרגשה לא נעימה. עדויות אלה מחזקות את גרסת התובעת.

עוד כתבה השופטת כי גרסתו של הנתבע לאירוע המרכזי תמוהה לנוכח תגובת התובעת, שפנתה לחדר המורים בסערה.

השופטת גם השתכנעה כי הייתה למנהלת ידיעה על אירוע קודם בהם הובאה בפניה תלונה בגין הטרדה מינית מצד הנתבע כלפי עובדת ניקיון, והיא אף הייתה מודעת להתנהגות לא נאותה מצידו כלפי תלמידות ומורות. למרות זאת, היא לא נקטה בצעדים משמעתיים או אחרים נגדו.

השופטת הוסיפה כי עם כל הקושי בדבר יש לייחס לתובעת אשם תורם מאחר שלאורך השנים לא פנתה באופן רשמי בתלונה לגורם כלשהו.

מומחה מטעם בית המשפט קבע כי התובעת נותרה עם נכות של 20% בתחום הפסיכיאטרי.

בסיכומו של דבר ולאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי ואשם תורם של 10% חויבו הנתבעים לשלם לתובעת 291,414 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 58,000 שקל. הנתבע חויב ב-70% מסך הפיצויים ומשרד החינוך ב-30%.

עו
עו"ד ורד שדות|צילום: אלדד רפאלי

בנוסף חויב הנתבע להשיב לביטוח לאומי את הסכומים ששילם לתובעת בסך 117,993 שקל.

ב״כ התובעת: עו"ד גוהר ואח'

ב״כ ביטוח לאומי: עו"ד ח'ורי ואח' (בשם התובע)

ב״כ משרד החינוך: עו"ד אלמאדי ואח'

ב״כ אב הבית: עו"ד בן חיים מטעם הסיוע המשפטי

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל