השופטת תמי לוי יטח דחתה לאחרונה בקשה של חייב להחיל את צו ההפטר שקיבל על חוב מזונות לביטוח לאומי. השופטת הבהירה כי פטור מחוב מזונות יינתן רק במקרים חריגים ביותר. עוד צוין בהחלטה כי האיש התנער מחובתו המוסרית לזון את ילדיו בחוסר תום לב ומתוך אדישות.
החייב, בן 68 ואב לארבעה ילדים בגירים, התגרש מאשתו ב-1998. באותה שנה התקבל פסק דין המחייב אותו במזונות ילדיו שהיו אז קטינים. הוא לא שילם את הסכום החודשי מעולם וביטוח לאומי נכנס בנעליו ושילם לגרושה את המזונות.
במאי 2020 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו והוטל עליו צו תשלומים בסך 150 שקל לחודש.
הוגשו נגדו 6 תביעות חוב בסך של 17,786,410 שקל, מתוכם 120,053 שקל בגין חוב המזונות לביטוח לאומי.
כיום הוא אינו עובד ומתקיים מקצבת יקנה וקצבת השלמת הכנסה בסך של כ-3,150 שקל. האיש גר באופן ארעי בבניין תעשייתי השייך למעסיקו הקודם, תמורת שמירה בשעות הלילה.
ביולי 2021 המליץ הממונה לתת לו הפטר לאלתר מחובותיו, למעט חוב המזונות לביטוח לאומי, והצו ניתן עוד באותו יום.
החייב טען כי יש להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות לנוכח נסיבותיו המיוחדות. הוא הדגיש כי הוא דר רחוב מזה כעשרים שנה ומתקיים מחסדי בני משפחה וחברים, שמסייעים לו באוכל ובבגדים. כמו כן, הוא סובל מבעיות רפואיות כרוניות וכלל הכנסותיו מתמצות בקצבאות.
ביטוח לאומי התנגד וטען כי אין להחיל את ההפטר על חוב המזונות מאחר ויצירת החוב נעשתה בחוסר תום לב מובהק, במשך שנים ארוכות (1998-2004). בתקופה זו נשאה הקופה הציבורית בתשלום דמי המזונות של ילדי החייב. עוד הדגיש המוסד כי הפרת החובה לשלם את המזונות נעשתה מיד לאחר גיבוש ההסכמה בין החייב לבין גרושתו לתשלום דמי המזונות ואישורה בפסק דין.
עם זאת, מכיוון שהחייב מתקיים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה, הוא הודיע כי לא יפעל לגביית החוב, כל עוד לא יחול שינוי בהכנסות החייב.
הנאמנת והממונה הצטרפו לעמדת ביטוח לאומי.
חוסר הגינות
השופטת תמי לוי יטח מבית משפט השלום בחיפה הבהירה כי לפי ההלכה הפסוקה רק במקרים חריגים יינתן לחייב הפטר, מלא או חלקי, מחוב מזונות עבר.
היא ציינה כי החייב לא שילם את דמי המזונות לילדיו משך שנים רבות ולמעשה החל לצבור את חוב המזונות מיד בסמוך לאחר מתן פסק הדין למזונות שניתן בהסכמתו ובהסכמת גרושתו.
בעת מתן פסק הדין למזונות החייב היה בן 45 בלבד, שנים רבות טרם הגיעו לגיל פנסיה. כמו כן, הוא לא הוכר מעולם כחסר כושר השתכרות או כנכה, כך שלא הייתה לו מגבלה רפואית שמנעה ממנו לעבוד ולשלם את דמי המזונות.
השופטת ציינה שהדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהתברר שהחייב עבד במשך השנים בעבודות מזדמנות שונות ולא דיווח על הכנסותיו לרשויות המס. בכך הוא הכשיל את האפשרות לגביית חוב המזונות ממנו.
הוא גם לא עשה מאמצים לשלם את החוב וניתן לייחס לו אדישות בנושא. "חוסר ההגינות וחוסר המוסריות בהתנהלותו של היחיד מובהקים וברורים", כתבה השופטת ודחתה את הבקשה.
לא ניתן צו להוצאות.
שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד דניאל גולשה עוסק/ת ב- חדלות פירעון
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.