לפני כחודשיים נענה בית המשפט המחוזי בתל אביב לבקשת חייב, הכריז עליו כפושט רגל והוציא צו כינוס לנכסיו. לאיש שלוש בנות בגילאי 11-20 מאישה אחת, ילד בן 4 מאישה אחרת, וילדה בת שנה וחצי מאישה שלישית.
ערב פשיטת הרגל שילם האיש מזונות לילדיו בהתאם לפסקי דין של בתי המשפט למשפחה, בסכומים שנעו בין 1,000-2000 שקל לכל ילד.
מאחר שעם ההכרזה על פשיטת רגל עוכבו כל הליכי הגבייה נגדו, כבר בתחילת ההליך פנו שלוש האימהות לבית המשפט המחוזי בבקשה להמשיך ולקבל את המזונות השוטפים עבור ילדיהן (בקשה שנקראת "קציבת מזונות").
מנגד, האב ביקש שלא לחייב אותו בתשלום בשלב זה מאחר שההליכים רק החלו והוא "טרם הגיש דוח עיתי, טרם נחקר ע"י בעל תפקיד וממילא לא ניתן ללמוד על הכנסותיו ומצבו הכלכלי". לדבריו, הליך פשיטת הרגל נועד להגן עליו מפני הנושים ולכן יש לבחון היטב את מצבו לפני חיובו בסכום כלשהו ובכלל זה, לאפשר למנהל המיוחד ולכונס הנכסים הרשמי למסור את תגובותיהם.
שרשרת התגובות
ואולם, השופטת נועה גרוסמן דחתה את בקשתו וציינה שאמנם ההכרעה בעניין המזונות צריכה להיות מושכלת ולאחר קבלת עמדותיהם של כל הנוגעים בדבר אך "עד שתבשיל שרשרת התגובות" אין להותיר את הקטינים ללא מזונות.
השופטת הדגישה שלחוב מזונות אופי מיוחד מאחר שמראש הוא נקבע בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב. היא הוסיפה שהפסיקה קבעה שעל בית המשפט לחתור לצמצום הפגיעה העלולה להיגרם לזכאים למזונות בהליכי פשיטת רגל, בפרט כשמדובר בקטינים.
מנגד לדבריה, אם בזמן ניהול ההליך האב ישלם את המזונות כרגיל עלול להיווצר מצב של העדפת נושים פסולה.
בנסיבות אלה סברה השופטת שהאיזון הראוי הוא פסיקת סכום מזונות מינימאלי לתקופת הביניים, עד שיבשילו כל התגובות והתשובות בנושא דמי המזונות. בתוך כך היא הדגישה כי "חובת האב למזונות כלפי צאצאיו הקטנים, הוכרה כבעלת זכות קדימה, ראשונה במעלה".
בסיכומו של דבר פסקה השופטת שהאב ישלם לכל אחד מהקטינים מזונות בסך 1,000 שקל בכל חודש עד להחלטה אחרת. במקביל היא הורתה למנהל המיוחד להגיב לבקשת האימהות לקבל את מלוא הסכומים שנפסקו לטובת הילדים בבתי המשפט למשפחה על אף פשיטת הרגל.
ב"כ החייב: עו"ד סנדה
ב"כ המשיבים: לא צוין
עו"ד יעקב כשדי עוסק בפשיטות רגל
הכותב לא ייצג בתיק