חוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו" קובע כי זכות האדם לפרטיות היא זכות חוקתית. למקרים של פגיעה בפרטיות, יצר המחוקק את חוק הגנת הפרטיות, שמטרתו היא לשמור על זכותו של אדם להישאר אנונימי, ולהבטיח שענייניו האישיים לא יהפכו לנחלת הכלל. סע' 2 לחוק מפרט את רשימת המקרים אשר מהווים פגיעה בפרטיות:
- בילוש או התחקות אחר אדם, העלולים להטרידו.
- האזנה אסורה לשיחות.
- צילום אדם שהוא ברשות היחיד.
- פרסום תצלומו של אדם ברבים כאשר הפרסום עלול להשפילו או לבזותו.
- שימוש בשם של אדם או בכינוי שלו או בתמונתו או בקולו.
- פרסום בנוגע לצנעת חייו של אדם לרבות עבר מיני או מצב בריאותי.
תפוצה אדירה תוך שעות
עם התפתחות הטכנולוגיה למימדים חובקי כל, אנו חשופים כמעט בכל רגע נתון ובכל מקום לפגיעה בפרטיותנו, החל משימוש בתמונה שלנו ללא רשותנו (וללא ידיעתנו), צילום חושפני בסתר, או התחקות אחרינו, לרבות פריצה למאגרי מידע השייכים לנו כגון מחשבים או סלולר. כמו כן, אנו חשופים לכך שמישהו אחר יתחזה לנו (למשל פתיחת פרופיל מזויף בפייסבוק).
אפילו כאשר השכן בבניין שם מצלמות בקומה שלנו, נקבע כי הדבר מהווה פגיעה בפרטיותינו והתחקות אחרינו. בעניין זה ראו לדוגמה פסק דין ת"א 54576-07-13 (גילוי נאות כותב טור זה ייצג את התובעים בתיק זה).
חשוב לדעת שבניגוד לחוק איסור לשון הרע, שם לרוב מוגשות תביעות על פרסום שיקרי שפורסם על נפגע, הרי שבמקרה של פגיעה בפרטיות לרוב מדובר בפרסום שהוא אמיתי, אך למרות זאת גרם לפגיעה בפרטיות מכיוון שהושג בדרכים לא חוקיות או פורסם ללא רשות.
במקרה של בן זקן, לנוכח המקום והפעולה שנעשתה בו (מדידת בגדים), סביר להניח שמדובר בפרסום של אדם שצולם במה שנקרא "רשות היחיד", שהרי סביר להניח שמדידת בגדים בחדר אחורי מהווה באותו זמן מקום שבו אדם מצפה לפרטיות. בנוסף, מדובר בפרסום אינטימי של אדם ללא בגדיו.
אומנם לרוב אותו פרסום שפגע בפרטיות לא יגיע לעיתונות הכתובה, אך כיום מכירים בתי המשפט כי הרשתות החברתיות הן בבחינת "כיכר העיר", שם ידם של האנשים "קלה על ההדק". קלות זו מתבטאת בכך שכל אחד יכול להעלות כל דבר מבלי שיש עורך שמצנזר פרסומים אלו או מונע אותם, וכך סרטון שכל אדם ירצה להעלות יכול להיות ויראלי ולהתפרסם בתפוצה אדירה תוך שעות מעטות מבלי להתייחס לפגיעה הקשה לאותו אדם המצולם בסרטון זה, שלעיתים רבות כלל לא ידע שצולם בסתר.
וכך למשל במקרה של עדן בן זקן, שבסך הכל מדדה בגדים בחדר אחורי, וסברה לתומה – ובצדק גמור – שיש לה פרטיות כמו לכל אדם שמודד בגדים.
פגעו בפרטיותינו - מה עושים כעת?
חוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית אך גם עבירה פלילית, שהעונש עליה הוא עד 5 שנות מאסר. בנוסף לכך, החוק קובע פיצוי של עד 50,000 שקל ללא הוכחת נזק, וכפל פיצוי אם הייתה כוונת זדון במעשי הפוגע בפרטיות. כמובן שככל שהדבר גרם לנפגע נזק שניתן להוכיח, הפיצוי יכול להגיע לסכומים גבוהים יותר.
לסיכום, במקרה שנפגעתם עקב פגיעה בפרטיותכם מומלץ להתייעץ עם עו"ד בתחום על מנת שיבדוק את המקרה האישי שלכם וימליץ לכם על הדרך הנכונה לפתור את הפגיעה או כיצד לקבל פיצוי בגין הפגיעה ועוגמת הנפש שנגרמה לכם. במסגרת ייעוץ משפטי תיבדק גם השאלה האם המפרסם מוגן באחת מהגנות החוק (למשל פרסום בתום לב, חובה מקצועית, ועוד).
בנוסף, יש לבדוק האם המקרה מצדיק את הגשת התביעה לפיצוי אזרחי, והאם יש לפעול גם במישור הפלילי של הגשת תלונה במשטרה.
בהקשר זה יש לציין כי במקרה שבו הפגיעה בפרטיות היא מתמשכת (כדוגמת מקרה של הפצת תמונות חושפניות) מומלץ להגיש תלונה במשטרה, שלה יש את היכולת לאתר את הגורם המפיץ ולעצור את המשך הפצת התמונות לאנשים נוספים.
*עורך דין רועי שעיה עוסק בתחום הגנת הפרטיות
mako כסף - כל מה שאתם צריכים לדעת