סכסוך ירושה תוסס הוכרע לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. אישה שטענה כי אימה המנוחה לא ויתרה על זכויות בדירה שקיבלה בירושה מאביה (הסבא) ובדירה נוספת שנרכשה עבורה – ולכן צריכות לעבור אליה בירושה – ניצחה במשפט שניהלו נגדה דודיה (אחי אימה). השופט פליקס גורודצקי קיבל את גרסתה.

פסק הדין עסק בשתי דירות: אחת שקיבלו המנוחה ושניים מאחיה בירושה מאביהם ("הדירה הראשונה"), ודירה נוספת שנרכשה בשנות החמישים ("הדירה השנייה"). במהלך השנים נמכרה הדירה הראשונה לצדדים שלישיים, והסכסוך ביחס לדירה זו היה על חלקה של המנוחה בכספי המכירה.

אחיה של המנוחה טענו כי טרם מותה היא העניקה במתנה את חלקה בתמורה שהתקבלה ממכירת הדירה הראשונה, לאחותה. לדבריהם היא עשתה זאת בשל אמונתה הדתית לפיה אסור לה כאישה ליהנות מעיזבונו של אביה. ביחס לדירה השנייה טענו האחים כי מהרישום בטאבו עולה שהדירה רשומה על שם אביהם המנוח ומדובר בחלק מעיזבונו שאמור להתחלק בין כל היורשים.

בתה של המנוחה טענה מנגד כי אימה מעולם לא ויתרה על חלקה בדירה הראשונה, ולא הגיוני שהעבירה את חלקה לאחותה אם חשבה שקיים איסור הלכתי שאישה תירש את אביה. ביחס לדירה השנייה טענה הבת כי סבה חתם ב-1987 על ייפוי כוח בלתי חוזר המורה לרשום 90% מהדירה על שמה ועל שם המנוחה.

חוסר ניקיון כפיים

השופט גורודצקי קיבל את גרסת האישה ודחה את גרסאות דודיה. ביחס לדירה הראשונה מתח השופט ביקורת חריפה על התנהלות הדודים, אשר הוכח כי ערכו ב-2013 מסמך פיקטיבי בו נכתב שהמנוחה מצווה להם את ירושתה.

במהלך הדיון הודתה אחותה של המנוחה כי בנה הוא זה שכתב את הדברים, והשופט העיר כי "ניתן היה לעצור כאן ולדחות את התביעה" בשל חוסר ניקיון הכפיים של הדודים.

ואולם, השופט המשיך לברר את התביעה וקבע כי לא הוכח שהמנוחה נתנה את חלקה בדירה הראשונה במתנה. בתוך כך הוא קיבל את הטענה לפיה אין היגיון בכך שהמנוחה נמנעה מלקבל את כספי מכירת הדירה עקב היותה אישה, אך במקביל העבירה את הכספים לאחותה שגם היא אישה.

ביחס לדירה השנייה קבע השופט כי אין מחלוקת שהיא רשומה בטאבו על שם אביהם של הדודים ולכן לכאורה היא חלק מהעיזבון שלו. עם זאת, נקבע כי המנוח חתם ב-1987 על ייפוי כוח בלתי חוזר בו העביר את זכויותיו בדירה בחלוקה של 50% למנוחה, 40% לביתה ו-10% לאחותה.

השופט הוסיף כי ב-2019 חתמו המנוחה ואחותה על הסכם עם בתה של המנוחה, לפיו הבת תשלם 70,000 שקל על רכישת חלקן בדירה והתשלום הראשון בסך 30,000 שקל בוצע במעמד החתימה. לדברי השופט מדובר בראיה המוכיחה כי הדירה אינה חלק מעיזבונו של הסבא.

למרות זאת, נקבע כי רק 90% מהזכויות בדירה זו שייכות לבת, בהתאם לחלוקה המקורית.

עו
עו"ד ארז הימן |צילום: פז בר

בנוסף נפסקו לטובת הבת הוצאות משפט בסך 80,000 שקל.

שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין.

עו"ד ארז הימן עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.