בית משפט השלום בצפת פסק באחרונה פיצויים של כ-125 אלף שקל לעובד אחזקה במועצה המקומית גוש חלב, שנחתך בידו חתך עמוק בשעה שעסק בעבודות גינון. השופטתרבקה אייזנברג הטילה את עיקר האחריות על המועצה, אשר לא הדריכה את העובד ולא סיפקה לו כלי עבודה ואמצעי בטיחות מתאימים.
התובע הועסק בעבודות אחזקה וגינון. באוגוסט 2013 הוא נחתך עמוק באצבע יד שמאל בעת שניסה לחתוך צינור גינה בסכין יפנית שסיפקה לו המועצה. הוא פונה לבית חולים זיו בצפת שם נותח וטופל. בהמשך נזקק לטיפולים רפואיים ומעקב, וכשנה לאחר האירוע נותח שוב.
בתביעת נזיקין שהגיש העובד כנגד המועצה הוא עתר לפיצויים בשל הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה הכוללים בין היתר הפסדי שכר והוצאות רפואיות. לטענתו המועצה התרשלה בכך שלא סיפקה לו אמצעי בטיחות כמו כפפות ולא הדריכה אותו לגבי אופן העבודה.
מומחה מטעם התובע הסביר כי הסכין היפנית ששימשה את התובע לא התאימה לחיתוך צינורות עבים ובעלי כושר התנגדות גבוה. לטענתו, קיימים כלי עבודה בטוחים יותר לחיתוך צנרת גינה אך המועצה לא סיפקה אותם.
המועצה לעומת זאת הכחישה את רשלנותה וטענה כי מדובר בגנן ותיק שעובד אצלה מזה 20 שנה, ועסק פעמים רבות בחיתוך צינורות גומי. לטענתה, אילו היה עושה זאת בזהירות לא היה נפגע, ולכן יש להטיל עליו את מלוא האשמה להתרחשות התאונה.
בניגוד למומחה של תובע, מומחה הנתבעות סבר כי ניתן לחתוך בבטחה צינור מים מגומי עם סכין יפנית אם עושים זאת בזהירות, וכי פעולה כה פשוטה לא מצריכה הדרכה מיוחדת או השגחה.
לא גנן מקצועי
לאחר שעיינה בכל המסמכים והראיות ושקלה את טענות הצדדים, שוכנעה השופטת אייזנברג כי יש להטיל על הנתבעת אחריות להתרחשות התאונה. היא הסבירה כי על מעסיק מוטלת חובת זהירות רחבה שמחייבת אותו לדאוג לשיטת עבודה בטוחה, מפוקחת ומודרכת במטרה למנוע סיכונים בלתי סבירים.
השופטת ציינה כי למרות ניסיון הנתבעת לצייר את התובע כגנן העוסק במלאכה במשך שנים רבות, מדובר למעשה בעובד אחזקה -"כלבויניק", שנדרש לבצע, בין היתר, גם עבודות בתחום הגינון, אך הוא לא גנן במקצועו. משכך השופטת הטילה את עיקר הרשלנות על המועצה.
עם זאת השופטת הבהירה כי ברור שגם לתובע, עובד אחזקה מיומן, אחריות לתוצאה העגומה, כיוון שלא נזהר וחתך את הצינור באופן מסוכן, כשהוא אוחז את הציוד באוויר. בנסיבות אלה היא הטילה עליו אשם תורם של 25%.
לבסוף, תוך שלקחה בחשבון את הטיפולים הרפואיים הרבים שנדרש התובע לעבור וכן בין היתר את הפסדי השכר, הכאב וסבל שנגרמו לו, השופטת העמידה את סך הפיצויים על 103,484 שקלים (אחרי ניכוי אשם תורם ותגמולי ביטוח לאומי). לסכום זה התווספו שכ"ט עו"ד בסך 20,696 שקלים והוצאות משפט.
שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד שרית ברננקה-שורץ מייצגת בתיקי תאונות עבודה
הכותבת לא ייצגה בתיק