לפני כשנתיים הגיש בעל חברת הובלות תביעה נגד סוכנות הביטוח "סקוריטס" בה ביטח את משאיותיו.
הוא סיפר שבתחילת יולי 2013 נהג מטעמו ביקש לעבור מתחת לגשר ברחוב המסגר בתל אביב אך לא אמד נכון את גובהו וחלקו העליון של ארגז המשאית נפגע.
לדבריו, לאחר התאונה הוא קיבל מהנתבעת תגמולים של כ-40,000 שקל אך בהמשך, ולאחר שנודע לה שנהג המשאית נעצר באותו יום והוגש נגדו כתב אישום על נהיגה בשכרות, היא ניצלה את ההזדמנות וקיזזה את הסכום מתגמולים שהעבירה לו באירוע ביטוחי אחר.
התובע טען שאמנם הנהג הורשע בסופו של דבר אך בזמן התאונה הוא לא היה שיכור ורק לאחריה קנה לעצמו וודקה כדי "להירגע" מהאירוע.
עוד לדבריו, הוא כלל לא ידע שהביטוח אינו חל במצבים של נהיגה בשכרות וסייג זה אינו מופיע ברשימת החריגים שבפוליסה אלא "מוחבא" בפרק התנאים הכלליים.
לבסוף טען התובע שהסוכנות פעלה בחוסר תום לב משווע כשקיזזה את הסכום עוד בטרם הרשעת הנהג ובמסגרת מקרה אחר שאין בינו לבין התאונה כל קשר.
הנתבעת טענה בתגובה שמההודעה שנגבתה מהנהג במשטרה ניתן ללמוד שהוא שתה את לפני התאונה ובנסיבות אלה חל החריג בפוליסה השולל את הכיסוי במקרה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.
לא הייתה רשאית לקזז
הרשם הבכיר קייס נאשף מבית המשפט השלום בתל אביב ציין שעדותו של הנהג לא הייתה אמינה ומחומר הראיות עולה שהוא אכן צרך אלכוהול לפני התאונה.
עם זאת לדבריו, הסייג בעניין נהיגה בשכרות אינו מופיע "ברחל בתך הקטנה" ברשימת החריגים בפוליסה כפי שניתן היה לצפות, אלא במסגרת התנאים הכלליים. בנוסף, הנתבעת לא הוכיחה שהחריג הובהר למבוטח לפני התרחשות התאונה או שהוא ידע עליו ובכל מקרה ניסוחו מעורפל ומותיר פתח למספר פרשנויות.
בנסיבות אלה לדבריו, אין תחולה לחריג שכן "תניות פטור בפוליסה צריכות להיות חד משמעיות וברורות למבוטח באופן שאינו מותיר מקום לספק או פרשנות".
במקביל, השופט ייחס לנהג אשם תורם והבהיר כי "על נהג הנוטל רכב משא, להבדיל מרכב פרטי, בעודו נתון תחת השפעת משקאות משכרים, לחזות את תוצאות מעשיו, ולהיות ער לתוצאות ההרסניות שעלולות לנבוע מדרך פועלו".
השופט הוסיף שהנתבעת לא הייתה רשאית לקזז את סכום התגמולים במסגרת אירוע ביטוחי אחר הן מאחר שהיא לא שלחה למבוטח הודעת קיזוז מפורטת והן מכיוון שהקיזוז התבצע לפני הרשעתו של הנהג כך ש"חוב" המבוטח כלפיה טרם התגבש.
בסופו של דבר חויבה הסוכנות לשלם למבוטח 26,529 שקל לאחר הפחתה של 35% אשם תורם, בתוספת 3,000 שקל על עגמת נפש ושכ"ט עו"ד של 5,000 שקל.
ב"כ התובע: עו"ד סקוב גיא
ב"כ הנתבעת: עו"ד רועי לוי
עו"ד משה דדון עוסק/ת בדיני ביטוח
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.