בתביעה שהוגשה לפני כ-5 שנים סיפר רוכב אופנוע שב-2012 נפגע בידו בתאונת דרכים. המבטחת ״אליהו״ הכחישה את התאונה לנוכח אי התאמות שהתגלו בגרסתו. בית משפט השלום בתל אביב מתח ביקורת על התובע מאחר שלא הביא ראיות להוכחת התאונה אך התביעה בסופו של דבר התקבלה.

בכתב התביעה טען התובע שהתאונה פגעה בתפקודו באופן קשה. הוא אובחן כסובל משבר ביד שמאל, שברים בצלעות, שבר באף וכאבים בעמוד השדרה ובכתפיים. לדבריו, בשל הכאבים העזים והמגבלות הוא נאלץ לעזוב את עבודתו, נכשל בניסיון להשתלב בעבודות אחרות עד שהפך לעצמאי בתחום קידוחי בטון.

השופטת אורלי מור-אל מבית משפט השלום בתל אביב מינתה מומחים רפואיים לבדיקת התובע. המומחה בתחום האורתופדי קבע לו נכות של 5% ומומחה בתחום הכאב קבע לו נכות של 20%.

חברת הביטוח ״אליהו״ שביטחה את האופנוע הכחישה את התאונה. היא ציינה שהתובע העלה ״שלל גרסאות סותרות״ באשר לאופן התרחשות התאונה וקשה לדעת מה בדיוק אירע.

לדבריה, ברישום בית החולים נכתב שבזמן נסיעה באופנוע התובע נתקע במדרכה. לעומת זאת, בחוות דעת של המומחה בתחום האורתופדיה נכתב שהוא נפגע כשהאופנוע שלו התהפך. במסמך רפואי אחר דובר על נפילה מאופנוע.

כמו כן, באישור המשטרה מצוין שהתאונה הייתה באשדוד בכביש עירוני ואילו בהליך עצמו טען התובע שיצא לטיול שטח והתאונה אירעה ביציאה מהשטח.

כמו כן, הנתבעת הכחישה את טענות התובע בעניין הנזק. לדבריה, הוא סובל לכל היותר ממגבלה קלה בתנועת כף היד לאחור. הנתבעת הגישה סרטון בה נראה התובע נוהג, אוחז סיגריה בידו הפגועה ומרים את בתו. עוד היא ציינה שהתובע נמנע מהבאת ראיות בנוגע למעמדו ורמת תפקודו בעבודה קודם לתאונה ובנוגע לתפקודו הנוכחי.

לא הביא מסמכים מהותיים

עו
צילום: צילום עצמי, פסקדין
השופטת מור-אל הבהירה כי מרגע שהנתבעת הכחישה את התאונה היה על התובע לדאוג להוכיח את עצם פגיעתו בתאונה ולהביא את כל המסמכים הנדרשים אך הוא לא טרח לעשות כן. כך למשל, הוא לא צירף את תוכן הדיווח שמסר למשטרה, מסמך מהותי וחיוני שיכול היה לאפשר התרשמות מגרסתו בזמן אמת.

למרות זאת, השופטת השתכנעה שהתובע נפגע בתאונת דרכים בזמן שנסע באופנוע שבוטח על ידי הנתבעת, גם אם לא ברור לגמרי באיזה אופן התרחשה התאונה. לדבריה, עדותו של התובע הייתה אמינה ונתמכה במסמכים הרפואיים מהם ניתן ללמוד שהוא הגיע ביום התאונה לבית החולים, טופל ונבדק כנפגע טראומה.

עוד היא ציינה כי עם התקדמות ההליך הנתבעת יצרה את הרושם שזנחה את הכחשת התאונה ואף נמנעה מלחקור את התובע בנושא.

לעניין הנזק השופטת בחרה שלא לאמץ את מסקנות המומחה בתחום הכאב. היא הסבירה שהמומחה סבר בתחילה שהתובע אינו מתפקד כלל עם היד לנוכח תלונותיו אך בחקירתו חזר בו מאחוזי הנכות הגבוהים שקבע לאחר שהוצג לו סרט שבו נראה התובע נוהג ואוחז סיגריה ביד הפגועה.

בנסיבות אלה העמידה השופטת את נכותו הכוללת של התובע על 10%. בסיכומו של דבר פסקה השופטת לטובת התובע 426,125 שקל עבור הפסדי שכר לעבר, פגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד, הוצאות, עזרת צד שלישי וכאב וסבל.  

עוד חויבה הנתבעת בשכ״ט עו״ד כדין, בהחזר אגרה לתובע ובהוצאות של 5,000 שקל בשל התנהלות דיונית שגרמה להארכת ההליך.

ב״כ התובע: עו"ד אילן ג'ורג'י, עו"ד איתי נווה

ב״כ הנתבעת: עו"ד יגאל אלון

עו"ד ויסאם מוקטרן עוסק/ת ב- נזיקין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין