במאי 2015 נפטר אדם כבן 70 לאחר מאבק במחלת הסרטן והותיר אחריו ילדים שאיתם לא היה בקשר.
חודשיים לפני מותו חתם האיש על צוואה בפני נוטריון בה הותיר את רכושו לארבע אחיותיו ולבן אחיו. בספטמבר 2015 ביקשה אחותו של המנוח צו לקיום הצוואה.
בת זוגו לשעבר של האיש, שגרה עמו בין השנים 1995-2010, הגישה התנגדות לצוואה ודרשה לקיים צוואה מוקדמת יותר עליה חתם בנובמבר 2001. במסגרת הצוואה המוקדמת הסכימו בני הזוג להוריש זה לזה את רכושם.
לטענת בת הזוג יש בצוואה המאוחרת פגמים המצדיקים את ביטולה. היא הצביעה על חוסר התאמה בין תאריך החתימה של המנוח לבין התאריך בו אישר הנוטריון את הצוואה וכן על נוכחות ומעורבות האחיין בתהליך עריכתה.
לדבריה, הצוואה המאוחרת אינה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח והזוכים על פיה, האחיות והאחיין, ניצלו את מצבו הרפואי הירוד כדי להשפיע עליו להוריש להם את רכושו.
האחות טענה מנגד שהצוואה המאוחרת משקפת את רצונו של אחיה והיא גם הגיונית. האחות הסבירה שכל זמן שבני הזוג חיו יחד היה היגיון בצוואה המוקדמת אך משנפרדו החליט המנוח לשנות את צוואתו ולהותיר את רכושו לקרובי משפחתו.
האחות הוסיפה שהעובדה שהאחיין היה נוכח במועד עריכת הצוואה המאוחרת אינה פוסלת את הצוואה כולה וככל שיש פגמים צורניים בצוואה הם ניתנים לתיקון ואינם פוגעים בתקפותה.
עשרים דקות
אך סגן נשיאת בית המשפט למשפחה בבאר שבע, השופט אלון גביזון, קיבל את התנגדות בת הזוג ופסל את הצוואה המאוחרת.
השופט ציין שאמנם הפגמים הצורניים בצוואה היו ניתנים עקרונית לתיקון אך האחות לא הסבירה אותם ולא הוכיחה שחוסר ההתאמה בתאריכים נבע מטעות הקלדה במשרד הנוטריון.
בנוסף לדבריו, נמצאו סתירות בעדויות מטעם האחות. כך למשל, הנוטריון העיד שבמעמד עריכת הצוואה בני משפחתו של המנוח לא היו נוכחים ומנגד, האחיין הזוכה על פי הצוואה ציין שהוא היה נוכח לכל אורך התהליך.
זאת ועוד, מחומר הראיות עלה שהנהנים על פי הצוואה האחרונה היו מעורבים בעריכתה בכל שלביה וכי בני המשפחה ביקשו במפורש מהמנוח לשנות את צוואתו ולערוך "חלוקה צודקת יותר". האחיין אף הסיע את המנוח למשרד הנוטריון ובחזרה.
השופט הוסיף כי גורמים אלה בשילוב מצבו הרפואי הירוד של המנוח בתקופה בה נערכה הצוואה, מקימים חשש כי חולשתו הגופנית נוצלה לצורך עריכת הצוואה המאוחרת מתוך השפעה בלתי הוגנת של בני המשפחה.
ספק נוסף העלה השופט ביחס לשאלה האם המנוח הבין את הצוואה המאוחרת שכן האיש לא שלט בשפה העברית ולא ברור אם הצוואה תורגמה לו לרוסית בטרם חתם עליה.
בנסיבות אלה דחה השופט את בקשת האחות לקיים את הצוואה המאוחרת והורה לקיים את הצוואה המוקדמת לטובת בת הזוג.
האחות חויבה בהוצאות של 15,000 שקל.
שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד חגית זיו עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.