בית המשפט למשפחה הכריע לאחרונה בסכסוך משפחתי רווי יצרים בין אישה לבין חמה לשעבר. האישה טענה כי החם ניסה לסכל את הסכם הגירושין בינה לבין בנו כשרשם על שתי דירות שהייתה אמורה לקבל הערות אזהרה שמונעות את העברת הזכויות. מנגד טען החם כי האישה חייבת לו יותר ממיליון שקל. השופטת אלה מירז, שקיבלה את תביעת האישה ודחתה את טענות החם, קבעה כי האחרון יצר סכסוך משפטי מיותר במטרה לנקום באישה, תוך שימוש ציני בחשש של בנו מפני נידוי משפחתי על רקע יציאתו מהארון.
במשך 10 שנים שמרה האישה על סודו הכמוס של בעלה לגבי נטייתו המינית. ב-2013 בני הזוג החליטו להתגרש וחתמו על הסכם גירושים שבמסגרתו סוכם כי שתיים מתוך שלוש דירות יעברו לאישה ללא תמורה.
אלא שאביו של הבעל התרתח על ההסכם ורץ לרשום הערות אזהרה על זכויות בנו בדירות בטענה שזה חב לו מאות אלפי שקלים.
בתחילה, בנו התרעם ואף הגיש נגדו תלונה במשטרה ותביעה בה טען לזיוף חתימתו על שטר החוב. אך בשלב מסוים הוא התיישר עם אביו, וההליכים המשפטיים ביניהם הסתיימו בפשרה שבה הוא מאשר את החובות.
כשהאישה הבינה שהשניים עושים יד אחת נגדה היא הגישה תביעה למחיקת הערות האזהרה שמונעות ממנה לקבל את זכויותיה לפי הסכם הגירושים.
בתגובה הגיש נגדה חמה לשעבר תביעה נגדית בטענה שהיא חייבת לו יותר ממיליון שקל על הלוואות שהעניק לה ולבנו.
פעל בדורסנות
פסק הדין הנוקב של השופטת מירז הבהיר כי בהסכם הגירושים אין כל זכר לחובות של בני הזוג כלפי אבי הבעל. כלומר, באותה תקופה הבעל לא סבר שבני הזוג חייבים דבר מה לאביו ולראייה הוא אף נלחם נגדו משפטית. אלא שלפתע הוא חזר בו ושינה את גרסתו מקצה לקצה, בטענה שבזמנו שיקר.
השופטת לא נתנה אמון בגרסתו החדשה. לעומת זאת, גרסת האישה הייתה אמינה ועקבית ולפיה לבני הזוג לא היו כל חובות ובעלה לשעבר הפך את עורו מפאת חששו מאביו.
השופטת אכן לא מצאה כל אישור לקיומם של חובות כלשהם שהצדיקו את רישום הערות האזהרה, וקבעה כי הסכם הפשרה בין האב לבין בנו קיבל את אישור בית המשפט בזמנו רק משום שהשניים הסתירו את קיומו של הסכם הגירושים.
השופטת התרשמה כי הבן נאלץ להסכים לדרישותיו של אביו כדי לרצותו על מנת שמשפחתו תקבל אותו – "אלא שעשה כן על גבה של האשה ומתוך מודעות מלאה לתוצאות הקשות שיניבו מעשיו".
לסיכום השופטת הורתה על מחיקת הערות האזהרה ואף דחתה את תביעתו הכספית של החם. השופטת ציינה כי אינה מתכחשת לכך שסייע לבני הזוג אלא שהוא לא הוכיח שהעזרה הכלכלית שהעניק לבני הזוג הייתה הלוואה שעליהם להחזיר.
לפני סיום השופטת העירה כי "התסבוכת המשפטית... היא יציר כפיו של האב, אשר פעל בדורסנות, ובניגוד לדין ולפסקי דין, על מנת לסכל בכל דרך את ההסכם אליו הגיעו הצדדים... הוא לא עשה כן מתוך דאגה לבנו כי אם מתוך נקמנות או שמא עקרונותיו, ולמרות הפגיעה הברורה באיש, כשהוא עושה בבנו שימוש ציני".
האב ובנו חויבו בהוצאות משפט של 25,000 שקל.
לחצו כאן לפסק הדין המלא בתמ"ש 56614-10-13
ב"כ התובעת: עו"ד לענייני משפחה אביבית אמסטר מטרי
ב"כ החם (האב): עורך דין יהודה מלאך
הבעל (הבן) ייצג את עצמו
עו"ד שוקרי פקס עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל