בהחלטה שפורסמה לאחרונה קיבל בית הדין הרבני הגדול ערעור של אישה על פסק דין שקבע כי אין לה זכויות באופציות שקיבל הבעל ממקום עבודתו בהייטק. הדיינים קבעו בדעת רוב שהאישה זכאית לאיזון באופציות. בפסק הדין נקבע כי אם מועד הבשלת האופציות חל לאחר מועד הקרע, החלק שתקבל האישה יהיה יחסי. הדיינים הסבירו כי אופציות אינן מתנה שמקבל העובד אלא חלק משכר עבודתו, ובהייטק לעיתים מדובר במעין פיצוי על שכר נמוך בתחילת הדרך.

לבני הזוג שלושה ילדים. אף שהם מתגוררים עדיין יחד, הם נפרדו בסוף שנת 2020. הבעל עבד בחברה שממנה קיבל אופציות ומניות. לאחר שהחברה המקורית נמכרה, הוא קיבל אופציות ומניות בחברה החדשה. בנוגע לאופציות אלה קבע בית הדין הרבני בפתח תקווה שאין לאזן אותן. בפסק הדין הוסבר שאופציה היא למעשה מתנה שניתנה לעובד כדי לפתות אותו להישאר בחברה, כך שהיא מוחרגת מאיזון המשאבים.

האישה ערערה וטענה כי האופציות הן חלק משכר העבודה, אף שמועד חלוקתן נפרש על פני תקופה של ארבע שנים. היא הוסיפה כי לאופציות יש שווי גם טרם מימושן וניתן לחשב את ערכן, בפרט שמדובר בחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה.

הבעל מנגד טען שהאופציות והמניות שצבר הן הטבה אישית המבוססת על הון אנושי הטמון בכישרונו וביכולותיו האישיות ולכן אין לאזנן. הוא הוסיף שבני הזוג לא קיימו יחסי אישות מיולי 2012 והחל משנת 2014 הם לנים בחדרים נפרדים. בנסיבות אלה לדבריו השיתופיות ביניהם מוחלשת ואין להרחיב את השיתוף על האופציות.

עו״ד קורל נורמן שבירו (צילום: עידן גרוס, פסקדין)
עו״ד קורל נורמן שבירו|צילום: עידן גרוס, פסקדין

הטבת שכר

הרב צבי בן יעקב הבהיר שהענקת אופציות לעובד היא מעין הטבת שכר הניתנת לו על ידי המעביד. הוא הוסיף שאיזון האופציה של בן זוג במועד הגירושין תלוי במניע להענקת האופציה. אם האופציות ניתנו כהוקרה על עבודת העבר, האופציות יאוזנו בכל מקרה. ואולם, אם האופציות ניתנו מתוך ציפייה לעתיד שהעובד יישאר בחברה במשך כמה שנים, לא ראוי ליצור שיתוף בנוגע לתקופה שבין מועד הקרע ועד למימוש. במקרה זה זכותה של בת הזוג לאיזון תחושב לפי החלק היחסי של התקופה המשותפת (בדומה לחישוב ביחס לקרנות הפנסיה).

באופן זה, הבהיר הדיין, מיושמת התכלית העומדת בבסיס חוק יחסי ממון לחלוקה שוויונית של הנכסים. "במהלך תקופת הנישואים התגבשו ציפיות לרווח אצל בני הזוג, כחלק מהמאמץ המשותף לביסוס תא משפחתי אמיד", כתב הדיין והוסיף כי הדבר "מתחדד שבעתיים כאשר מדובר בחברות סטארט-אפ, שבהן שכיחים המצבים שבהם בן זוג אחד מוותר על קריירה משמעותית, על מנת לתמוך בבן זוגו האחר, בשל עבודתו התובענית בהייטק".

לפיכך קבע הדיין שהאישה זכאית לאיזון האופציות לפני מועד הקרע, כאשר אם תקופת ההבשלה היא לאחר מועד הקרע, היא זכאית לחלק היחסי של המניות. עוד נקבע שערך האופציה יקבע לפי מועד מימוש האופציה (ולא מועד הקרע).

ביחס לטענת השיתופיות המוחלשת הבהיר הדיין כי טענות בעניין יחסי אישות לא משפיעות על החלוקה השווה באיזון המשאבים.

הרב שלמה שפירא הצטרף למסקנה. הרב ציון לוז-אילוז סבר בדעת מיעוט שאין לאזן את האופציות. זאת, בין היתר, מכיוון שלדעתו יש לאמץ פרשנות מצמצמת להסדר איזון המשאבים שבחוק ולא אופציות המהוות תמריץ המבוסס על כישורים אישיים.

לא ניתן צו להוצאות.

  • ב"כ האישה: טו"ר צבי גלר וטו"ר נדב טייכמן
  • ב"כ האיש: עו"ד שרון פרילינג

עו"ד קורל נורמן שבירו עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.