בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קיבל באופן חלקי ביותר את תביעתו של גבר מוסלמי נגד גרושתו, במסגרתה דרש לפנות אותה מהדירה שבה היא מתגוררת עם ילדיהם. השופט טל פפרני קבע כי על האישה לפנות את הדירה, אולם רק לאחר שהתובע ישלם לה פיצוי וכן יסדיר את כל חובותיו כלפיה, כולל מזונות בסך מאות אלפי שקלים.

מדובר בבני זוג בני הדת המוסלמית שהתגרשו לאחר 16 שנות נישואין ולהם ארבעה ילדים. לא היתה מחלוקת על כך שהזכויות בבית רשומות על שם התובע בלבד.

התובע טען כי בנה את הדירה עוד לפני הנישואין, לאחר שרכש יחד עם אחיו מגרש.

לטענתו, מאז שעזב את דירתו, הנתבעת המשיכה להתגורר בה ללא הסכמתו. בתביעתו, הוא ביקש להורות על פינויה מהדירה, וכן לחייב אותה בדמי שימוש (מעין שכירות).

מנגד, הנתבעת סיפרה כי התובע "גירש" אותה, כלומר סיים את הנישואין בניגוד לרצונה, נישא בשנית והקים משפחה חדשה.

ביחס לדירת המגורים, הנתבעת טענה כי חצי ממנה שייכת לה, מכח חוק יחסי ממון וכן מכח זכות ילדיה למדור, וכן משום שהיא ובני משפחתה שילמו על שיפוץ של הדירה.

היא אף טענה כי התובע חייב לה כ-200,000 שקל בגין חוב מזונות.

לברר בתביעה נפרדת

עו
צילום: צילום עצמי, פסקדין
חוק יחסי ממון, כפי שהסביר השופט פפרני, מבחין בין נכסים שנצברו בתקופת הנישואין לנכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואין. במקרה זה השופט סבר כי הנתבעת לא הוכיחה שהתובע התכוון לשתף שותה בבעלות על הדירה, והנתבעת לא הוכיחה "דבר מה נוסף" שיעיד על כך.

"לא התרשמתי כי בתקופת החיים המשותפים בוצעו בדירה עבודות שיפוצים והשבחות משמעותיות. התובעת לא צרפה מסמכים המעידים על ביצוע עבודות כאמור ואף לא העידה לשם כך עדים מטעמה", כתב השופט.

יחד עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי לנתבעת ניתנה רשות להשתמש בדירה ללא תמורה וללא הגבלת זמן – "רשות חינם ללא תמורה". ואולם, השופט הוסיף התובע רשאי לחזור בו ממתן הרשות.

אלא שהשופט הוסיף כי במקרים כאלה "יש לעשות כל האפשר על מנת למנוע מצב שבו תצא האישה כשידיה על ראשה עם בגדיה וחפציה האישיים וללא זכויות כספיות משמעותיות כלשהן, ולשם כך, יש מקום לפסיקת פיצוי בגין ביטול הרשיון, אף מעבר להשקעות שבוצעו בבית המגורים."

בהקשר זה השופט סבר שיש מקום לברר את סכום הפיצוי לנתבעת בתביעה מתאימה, בה יובאו בפני בית המשפט כלל הנתונים – הכנסות הצדדים, זכויות צבורות, שיעור החוב  של מי מהצדדים כלפי משנהו וכלפי צדדים שלישיים, זכאותם של הילדים למדור , ועוד.

כמו כן, השופט הבהיר כי התובע עצמו הודה שהוא חייב כספים לנתבעת, ואף צירף החלטת ההוצאה לפועל שלפיה מתנהלים נגדו תיקים בסך כולל של כ-263,000 שקל.

לפיכך השופט החליט כי התביעה לפינוי תתקבל, אך הנתבעת תפנה את הדירה רק לאחר שהתובע יסדיר את כל חובותיו כלפיה (עניין שעשוי לקחת זמן רב).

בהמשך פסק הדין השופט דחה את תביעתו של התובע לדמי שימוש לעבר, וקבע כי הנתבעת תשלם דמי שימוש עבור המגורים בדירה החל מיום מתן פסק הדין.

ב"כ התובע: עו"ד נזאר ותד

ב"כ הנתבעת: עו"ד טאהר אבו מוך

עו"ד צביקה מועלם עוסק/ת ב- דיני משפחה 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל