השופט יחזקאל אליהו דחה לאחרונה תביעה להפחתת מזונות שהגיש אב לשני ילדים. האב טען שיש הרעה במצבו הכלכלי וכי הוא נקלע לחובות ומתקיים מקיצבת נכות. השופט הדגיש את חובת תום הלב בכל תביעה להפחתת מזונות וכתב כי נמצאו סתירות בטענות שהעלה האב ביחס למצבו הכלכלי.
בני הזוג נישאו ב-2001. נולדו להם בת ובן, כיום בני 17 ו-13.
בינואר 2011 הם חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. בהסכם נקבעה המשמורת בידי האם ונקבעו לאב זמני שהות רחבים. המזונות הועמדו על סך של 2,700 שקל.
במרץ 2018 הגיש האב תביעה למשמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווים. הצדדים הסכימו להצעת בית המשפט שלפיה המשמורת על הקטינים תהיה משמורת משותפת. המזונות הופחתו ב-200 שקל והועמדו על סך של 2,500 שקל.
בסוף שנת 2020 הגיש האב תביעה לביטול או הפחתת המזונות וחיוב האם במזונות. הוא טען כי הסכים להפחתה מבלי שהבין לגמרי את תוצאת הסכמתו.
לדבריו, מאז נחתם הסכם הגירושין חל שינוי לרעה במצבו הכלכלי והבריאותי. כך, הוא מתפרנס כיום מגמלת נכות של כ-5,000 שקל בחודש בעוד במועד החתימה על הההסכם השתכר 6,000-8,000 שקל בחודש.
הוא הוסיף כי יש לו חובות לביטוח לאומי ועל חשבון הבנק שלו קיימים עיקולים. כמו כן לדבריו, חל שינוי לטובה במצבה הכלכלי וברמת החיים של האם, בין היתר עקב ירושה גדולה שקיבלה מאביה.
הוא עתר לביטול המזונות ולחיוב האם במזונות של כ-800 שקל.
האם הכחישה את הטענות והוסיפה כי האב ביקש משמורת משותפת רק כדי להפחית את המזונות.
חובת גילוי
השופט יחזקאל אליהו מבית המשפט למשפחה הבהיר כי מי שפונה לבית המשפט ומבקש ממנו לדון בעניינו מחדש, גם אם עקב שינוי נסיבות מהותי, דומה למי שמבקש סעד מן הצדק. משכך, חובה עליו לנהוג בתום לב ובניקיון כפיים ולהציג לפני בית המשפט, כבר בכתב התביעה, ובגילוי מלא, את מלוא הנתונים בדבר מצבו האישי, הבריאותי והפיננסי.
השופט קבע כי טענות התובע להרעה במצבו הכלכלי נסתרו מתוך עיון בטענותיו שלו בהליך הקודם כמו גם בחקירתו הנגדית.
כך, לכל אורכו של ההליך הקודם טען האב כי פוטנציאל ההשתכרות שלו הוא בסך של 3,800 שקל בלבד, בניגוד לטענתו בהליך הנוכחי. האב אמנם הוכר כנכה לפני הגשת התביעה הנוכחית אך הכנסתו בפועל עלתה והוא מקבל גמלה של מעל 5,000 שקל.
בנוסף, הוא מקבל סיוע בשכר דירה בסכום של 1,310 שקל, נתון אותו לא חשף בהליך והתברר רק לאחר שנדרש להגיש את תדפיסי הבנק.
כמו כן, מהתדפיסים עלה שבחשבון היו הפקדות במזומן של כמעט 50,000 שקל וטענת האב כי מדובר בהלוואות מחברים ובני משפחה לא הייתה אמינה.
השופט הוסיף כי אין כל הלימה בין רמת החיים העולה מחקירת האב וטענותיו באשר להכנסתו, מצבו הכלכלי ומצבת חובותיו.
״לא זו בלבד שהתובע, לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי אלא שכאמור לעיל התנהלותו וטענותיו עולות כדי חוסר תום לב ואי גילוי פרטים מהותיים שדי בהם כדי להביא לדחיית התביעה״, סיכם השופט.
האב חויב בהוצאות של 7,000 שקל.
ב״כ התובע: עו"ד איריס גרבר
ב״כ הנתבעת: עו"ד מירית ארביב ליאני באמצעות הלשכה לסיוע משפטי
עו"ד אילנה קנר עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל