השופטת אלה מירז דחתה לאחרונה בקשה לקיום צוואת ״שכיב מרע״. המבקשים, ילדיה של אשה שנפטרה לפני כ-5 שנים, טענו כי שעות ספורות לפני מותה היא ציוותה את כל רכושה לשני ילדיה הנכים. נכדיה של הסבתא, ילדיה של בתה שנפטרה לפניה, ביקשו צו ירושה וזכו לאחר שנקבע כי לא התמלאו התנאים בחוק לקיום צוואה בעל פה.
הסבתא נפטרה ב-2016. אחת מבנותיה הלכה לעולמה ב-2012. לאחר מות הסבתא עתרו חמשת ילדיה של הבת המנוחה לצו ירושה באופן שהם יקבלו 1/7 מהעיזבון.
ילדיה של הסבתא התנגדו ועתרו לקיום צוואה בעל פה שניתנה לטענתם שעות ספורות לפני פטירתה.
התובעים סיפרו כי אמם גרה שנים ארוכות בדירת עמידר. שניים מהאחים, נכים 100%, גרו עם האם כל חייהם וגרים שם עד היום.
לדבריהם, המנוחה ציוותה שהדירה תהיה לשני האחים האלה, ושהכספים שהותירה ישמשו לשיפוץ הדירה.
הילדים סיפרו כי שעות ספורות טרם פטירת האם ילדיה התאספו בביתה והיא הביעה רצונה להוריש את מלוא העיזבון לשני האחים.
הילדים הוסיפו כי הרקע לכך הוא מצבם של שני האחים שנותרו רווקים ללא ילדים וטיפלו באם לאורך השנים.
נטען עוד כי שבועות ספורים לפני מותה סיפרה המנוחה לילדיה שאינה מעוניינת כי הנכדים יזכו בעיזבונה מכיוון שנעלבה מהם וחשה פגועה מאז פטירת בתה המנוחה.
הנכדים עתרו כאמור למתן צו ירושה. הם ציינו שאמם עזרה רבות לסבתא עוד מימיה כנערה וויתרה לשם כך על רצונותיה כך שלא ייתכן שהיא ביקשה לנשל אותה.
אחד הנכדים תיאר כי ערב פטירת סבתו הוא הגיע עם אביו לבקר אותה וראה את כל ילדיה שם. לדבריו, המנוחה הייתה במצב רע, ישובה על כיסא ובוהה ברצפה. היא לא הגיבה והייתה אפתית למתרחש ללא יכולת לקיים עמה שיחה. הוא ואביו עזבו את ביתה ב-23:00 ולפנות בוקר היא הלכה לעולמה.
גרסאות מתפתחות
סגנית בית המשפט למשפחה בחיפה, השופטת אלה מירז, דחתה את טענות הילדים. היא ציינה שהמאמץ מצידם להרחיק את שני האחים הזוכים מאולם בית המשפט היה ניכר לאורך כל ההליך. האחים לא הובאו לעדות וטענת התובעים כי הם לא היו עומדים בכך מנטלית לא הוכחה.
השופטת קבעה שהילדים לא הוכיחו שבמעמד מתן הצוואה הסבתא הייתה על ערש דווי וראתה את עצמה אל מול פני המוות.
בנוסף, זיכרון הדברים בו נרשמה הצוואה נערך כשנה ו-7 חודשים לאחר מועד הצוואה. מדובר במשך זמן בלתי סביר שהתובעים לא העמידו לו צידוק של ממש. מעבר לחלוף הזמן, עולה ספק עד כמה משקף זיכרון הדברים את המציאות. השופטת ציינה שגרסאות התובעים בעניין זה לא חפפו והתפתחו תוך כדי חקירה והמסקנה המסתברת מהנסיבות היא שזיכרון הדברים נערך לצרכי משפט בלבד.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת שטענת הילדים לצוואת שכיב מרע לא הוכחה ודין עזבון המנוחה להתחלק בהתאם להוראות חוק הירושה.
התובעים חויבו בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 10,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 38254-09-17
ב״כ הילדים: עו"ד חלי רופא
ב״כ הנכדים: עו"ד עמיקם אור זך
עו״ד אברהם זאדה הרפז עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל