סגנית נשיאת בית המשפט למשפחה בראשון לציון השופטת רבקה מקייס קיבלה לאחרונה תביעה להפחתת מזונות וקבעה כי אב לתאומים כבני 10 ישלם להם מעתה ואילך 1,000 שקל בחודש במקום 4,000 שקל ששילם עד כה בהתאם להסכם גירושין שנכרת כשהיו בני שנתיים וחצי. פסק הדין התבסס על הפסיקה המנחה שניתנה בעקבות ההלכה של העליון מ-2017, ונקבע בו כי ההרחבה המשמעותית בזמני השהות עם הילדים והפערים ברמת החיים של ההורים מצדיקים התערבות בהסכם.
הסכם הגירושין מ-2012 קבע כי המשמורת על התאומים תהיה אצל האם והאב ישלם להם 4,000 שקל בחודש עבור מזונות והוצאות מגורים.
בשנה שעברה הגיש האב תביעות למשמורת משותפת ולהפחתת מזונות במקביל. תביעת המשמורת התקבלה וזמני השהות שלו עם הילדים הורחבו.
על רקע זה טען האב במסגרת תביעת המזונות כי הוא והאם צריכים לחלוק בנטל המזונות בצורה שוויונית. האב הפנה להלכה מ-2017 והוסיף כי מעבר לשינוי בזמני השהות חל גם שיפור כלכלי במצבה של האם.
האם טענה מנגד כי האב נזכר בילדיו רק אחרי השינוי בפסיקה כשהמטרה היחידה שלו היא ביטול המזונות. עוד לדבריה, למרות המשמורת המשותפת היא נמצאת עם הילדים יותר והיא זו שזמינה עבורם ומטפלת בצרכיהם הרפואיים, החינוכיים והחברתיים. בנוסף היא טענה כי לא חל שינוי בהכנסותיה ואילו האב מסתיר את יכולותיו הכלכליות.
לאפשר תנאים טובים בשני הבתים
סגנית הנשיאה רבקה מקייס ציינה כי פסק דין מנחה של בית המשפט המחוזי מהשנה שעברה קבע כי ההלכה מ-2017 לא מצדיקה כשלעצמה להתערב במזונות שנקבעו בהסכם גירושין שאושר לפניה, ויש להוכיח בנוסף שינוי נסיבות עובדתי.
השופטת קבעה כי האב עמד בנטל זה. זאת, לנוכח השינוי המשמעותי בזמני השהות (40% היום לעומת 20% במועד ההסכם) ושינוי לטובה במצבה הכלכלי של האם.
בתוך כך השופטת העירה כי בניגוד לטענת האם היא התרשמה שהאב הגיש את התביעה "מתוך רצון אמיתי להגביר את השוויון הכלכלי שבין ההורים ולאפשר לבנים תנאי מחייה מתאימים וטובים בשני בתי ההורים ולא מתוך מניעים של כדאיות כלכלית גרידא".
השופטת ציינה עוד כי התרשמה שהקשר של האב עם הבנים טוב, חזק, חם ואוהב. בנוסף, אך טבעי שהקשר השתנה והפך קרוב יותר ככל שגדלו, ואף הילדים מחפשים היום את קרבתו ורוצים לבלות עמו יותר.
באשר למצבה הכלכלי של האם, נקבע כי אף שניסתה להסתיר מידע נחשפו נתונים שמעידים על פער ברמת החיים בין שני הבתים. זה גם בדיוק הטיעון שבו השתמשה האם בתביעת המשמורת, שם טענה שהאב לא מסוגל לספק מגורים ראויים לילדים. בנוסף, השופטת הפנתה לפרסומים של האם ברשתות החברתיות שהעידו על רמת חיים יפה שכוללת חופשות רבות בארץ ובחו"ל.
לפיכך השופטת החליטה להתערב בסכום המזונות ולאחר בדיקת יחס הסדרי השהות, יחס ההכנסות של ההורים וצרכי הילדים, מצאה לנכון להפחית את המזונות ל-1,000 שקל בלבד. בצד זאת, האב חויב למצוא בתוך חצי שנה דירה מתאימה יותר עבור הילדים, שכיום חולקים חדר עם בתה של אשתו החדשה.
השופטת לא חייבה את האם בהוצאות בתקווה לסייע לשפר את התקשורת בין ההורים לטובת הילדים.
ב"כ התובע: עו"ד ליאת לסקה
ב"כ הנתבעת: שני ליבמן, עו"ד משפחה
עו"ד מרינה ויספלנר עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל