מאז 2017 לא נפגש אב עם בתו בת ה-13. לאחרונה הוא ביקש לבטל את חיוב המזונות עליו הסכים עם גרושתו, סך של 5,000 שקל לחודש. השופטת סגלית אופק דחתה את הבקשה וקבעה כי שני ההורים אשמים בכך שזמני השהות בין האב לילדה לא מתקיימים וכי האב לא עשה מאמצים לחידוש הקשר, כך שאין לקבל את טענתו שהבת ״מורדת״.
בני הזוג התגרשו ב-2013 והם הורים לשני ילדים, בן 15 ובת 13. הם הסכימו כי המשמורת על הילדים תהיה אצל האם וקבעו בהסכם ממון את דמי המזונות שישלם האב עבור שני הילדים, סך של 15,000 שקל. בהמשך נחתם הסכם פשרה בו הופחתו המזונות ל-10,000 שקל (5,000 לכל אחד מהילדים).
לאורך השנים לא תמיד עמד האב בתשלום והאם פתחה בהליכי הוצאה לפועל. כמו כן, מאז 2016 נמצא הבן בחזקת האב ולא מתקיימים זמני שהות בינו לבין אמו. חיוב המזונות של האב ביחס לבן בוטל בהחלטה מאוגוסט 2016.
מזה כשנתיים וחצי האב לא נפגש עם בתו והוא עתר לביטול החיוב במזונות הילדה. לטענתו, חל שינוי מהותי בנסיבות המתבטא בכך שהילדה מסרבת לכל קשר עמו והיא נחשבת ״מורדת באביה״ בהנחיתה ובעידודה של הנתבעת. ם.
לדבריו, האם מתגוררת עם בן זוג חדש ויש לה הכנסות בלתי מבוטלות מעבודה, שכר דירה ומזונות. מנגד, מצבו הכלכלי הורע והוא נושא בכל צרכיו של הבן, נתמך על ידי משפחתו ואין לו הכנסה.
הוא הדגיש כי בתו אינה עונה לניסיונות ההתקשרות עמה בטלפון ואף חסמה אותו מהיכולת להתקשר עמה בסלולארי שלה.
האם הכחישה את הטענות. לדבריה, אין כל עילה לבטל את התחייבות האב לשלם לבת מזונות בהתאם להסכמים כיוון שלא חל כל שינוי מהותי בצרכיה כמו גם ביכולתו של האב לשאת במזונות.
לדברי האם, האב הוא שהתנכר לילדה והתנהג עמה באופן מחפיר תוך פגיעה קשה ברגשותיה, מה שהוביל לכך שהילדה תאלץ לקבל טיפול פסיכולוגי.
מערכת יחסים בעייתית
השופטת סגלית אופק מבית המשפט למשפחה בתל אביב דחתה את התביעה. היא כתבה כי בין כל הורה לבין הילד שאינו בחזקתו מתקיימת מערכת יחסים בעייתית באופן שהבן אינו בקשר עם אמו והקטינה אינה בקשר עם אביה ואף אין קשר בין הקטינים עצמם.
היא קבעה ששני ההורים אחראים בדרכם להיווצרות הנתק בקשר בין הילדה לאביה. האב הכשיר את הקרקע לנתק עת צמצם את זמני השהות של הקטינה ובכך הגביר את חוסר הביטחון שלה בקשר עמו וגרם לה לתסכול. במקביל, האם העבירה לה מסרים סותרים ומבלבלים לגבי האב שגרמו לה לתחושות חרדה ופחד בכל הקשור לקשר עם האב ועם אחיה.
השופטת הוסיפה כי כאשר יש לאב חלק בכך שזמני השהות לא מתקיימים, והוא אף אינו עושה מאמץ כלשהו לחדש את הקשר, הוא אינו יכול לבקש לפטור עצמו ממזונותיה של הבת.
עוד נקבע כי מהתשתית הראייתית עולה שלא חל שינוי נסיבות מהותי ביכולותיהם הכלכליות של הצדדים.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה וחייבה את האב בהוצאת בסך 15,000 שקל.
ב״כ התובע: עו"ד ישראל מרק
ב״כ הנתבעת: עו"ד דניאל ויגלר
עו״ד לילך ליה אבן חן עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל