השופטת ורד שביט-פינקלשטיין מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב דחתה את טענתו של אב לשני ילדים במשמורת משותפת שביקש שלא לשלם מזונות כלל, וקבעה כי עליו לשלם מאחר שהכנסתו הפנויה גבוהה משמעותית מזו של גרושתו.

השניים התגרשו ב-2017, וחולקים משמורת משותפת עם חלוקת זמני שהות כמעט שווה. כיום בתם בת 11.5 ובנם בן 9. הליכי הגירושין וכן המזונות והרכוש, התנהלו ברובם בבית הדין הרבני.

לאחר הפרידה, האם שכרה לעצמה ולילדים דירה קטנה, בעוד שהאב המשיך להתגורר בקומה העליונה של הוריו, היכן שהשניים התגוררו עם ילדיהם כל שנות נישואיהם.

בנושא המזונות, עוד לפני שהשניים סיכמו על משמורת משותפת, בית הדין חייב את הבעל במזונות זמניים בסך 4,000 שקל לחודש עבור שני ילדיו.

האב (הנתבע בהליך) טען בין היתר כי במצב שבו מדובר במשמורת משותפת עם זמני שהות שוויוניים, ומאחר שהתובעת מרוויחה יותר ממנו, וכן לאור העובדה שהוא מספק את כל צורכי הילדים בזמן בו הם אצלו, הרי שהוא אינו צריך לשלם מזונות כלל, כך אלא כל צד לשאת בהוצאות הילדים בזמן שהם שוהים עמם.  

לעומת זאת, האם (התובעת בהליך) טענו כי הכנסתו הפנויה של האב גבוהה מהכנסתה שלה. בהקשר זה היא טענה כי היא משלת שכר דירה של 5,000 שקל כל חודש, בעוד שלאב אין הוצאות על מגורים. בנוסף היא טענה כי לאב הכנסות נוספות מעבר לעבודתו כשכיר.

לא פוטר באמת

לפני שניגשה לניתוח המקרה, השופטת שביט-פינקלשטיין הזכירה את פסק דינו התקדימי של בית המשפט העליון שניתן לפני כשנתיים, בו הרכב מורחב של שופטים שינה את הדין הקיים וקבע כי מזונות ילדים מעל גיל 6 ייקבעו באופן שוויוני על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות של ההורים, ובהתאם לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, צרכי הילדים, וכן בהתחשב במכלול נסיבות המקרה.

עו
עו"ד רונית מר|יח``צ: אלון סיגוי - אולפני גיל טופז, פסקדין

מכאן השופטת עברה לבחינת פרמטרים אלה במקרה הנדון. לאחר בחינה מעמיקה של חשבונות הבנק וראיות נוספות, השופטת הגיעה למסקנה כי בניגוד לעמדתו, הכנסתו החודשית של האב – או לפחות הפוטנציאל שלה – עומד על כ-15,350 שקל.

בהקשר זה השופטת מתחה ביקורת על טענה של האב בדבר פיטורים מעסק של אביו, לאחר שהתרשמה כי למעשה מדובר בפיטורים למראית עין בלבד, בניסיון להפחית באופן מלאכותי את הכנסותיו לקראת קביעת המזונות.

לעומת זאת השופטת הגיעה למסקנה כי הכנסתה הפנויה של האם (לאחר קיזוז שכר דירה כטענתה) עומדת על 8,500 שקל לחודש. כלומר, נקבע כי בין השניים ישנם פערי הכנסות של 36% לאם ו-64% לאב, בעיקר משום שהאם נאלצת לשלם שכירות והאב לא.

לאחר שבחנה גם את צרכי הילדים ונסיבות נוספות, השופטת קבעה כי האב ישלם מזונות בסך 2,680 שקלים – 1,340 שקל עבור כל ילד. סכום זה נקבע בגין צרכי הילדים וכן השתתפות בהוצאות מגוריה של האם.

בנוסף נקבע כי השניים יישאו בהוצאות החינוך והבריאות של הילדים בהתאם ליחס הכנסותיהם.

להוסיף משהו?

ב"כ התובעת: עו"ד אבי גפן

ב"כ הנתבע: עו"ד שלומית אלדן

עו"ד רונית מר עוסק/ת ב- דיני משפחה 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל