השופט בן שלו קיבל לאחרונה בקשה שהגישה עובדת סוציאלית להעביר קטין בן 9 לשהות באופן זמני אצל אביו לאור מצבה של האם. הילד עבר אבחון שממנו עלה כי הוא סובל מחרדות ויש חשש לאובדנות. האם טענה כי יש לצמצם את המפגשים בין הילד לאב מכיוון שהוא פוגע בו פיזית ואף מינית. השופט קיבל את חוות הדעת השונות שקבעו כי אין ראיות לפגיעה, וקבע כי טובת הילד לעבור לבית האב בפיקוח הרווחה.
בין ההורים קונפליקט חריף מאוד, כשבתווך נמצא בנם. זאת, בין היתר לאור טענות חוזרות ונשנות של האם כי האב פוגע בילד.
ב-2018 נקבע שהמשמורת תהיה בידי האם ולאב נקבעו זמני שהות. מאז נוהלו בין הצדדים הליכים רבים בעניינו של הקטין. בנוסף התקיימו וועדות תכנון טיפול של גורמי הרווחה והוגשו תלונות רבות במשטרה על ידי האם והקטין אף נחקר לא פעם על ידי חוקרי ילדים. לטענות האם לא נמצא בסיס של ממש.
בתחילת ינואר השנה הגישה העובדת הסוציאלית לחוק הנוער בקשה להעברת הקטין למשמורת שירותי הרווחה והשמתו באופן זמני בבית אביו, בשל מידע שהתקבל אצלה מבית חולים ביחס לאם.
העובדת הסוציאלית תיארה תמונת מצב מעוררת דאגה ביחס לקטין והביעה עמדה מפורשת שלפיה אין כל ראיה המעידה על פגיעה של האב בו. היא ציינה כי הילד נמצא במעקב פסיכיאטרי והופנה לאבחון לצורך הערת מצוקתו הנפשית, רמת הדיכאון ותפיסת המציאות. באבחון עלו הפרעות חשיבה ובוחן מציאות לא תקין ונכתב כי עולמו הפנימי רווי חרדה וסערות פנימיות שמציפות אותו.
האב ביקש לאמץ את המלצת העובדת הסוציאלית.
האם טענה כי מאז שהבן הורחק מאביו בהחלטה שצמצמה את זמני השהות השתפר מצבו בצורה ניכרת. היא שבה וטענה כי האב פוגע בילד במעשי אלימות ואף מינית.
האפוטרופא לדין שמונתה לקטין סברה שיש להוציא אותו למרכז חירום.
בחיק משפחה
״לפנינו מצב של קטין המצוי במצוקה ניכרת״ כתב השופט בן שלו מבית המשפט למשפחה בקריית גת.
הוא ציין שמחומר הראיות עלה שהאם, המצויה במצוקה רגשית קשה, מתקשה לווסת ולהפריד בין חששותיה וחוויותיה, ובין עולמו וחוויותיו של בנה. ״ההתרשמות היא כי בתוך עולמה הפנימי והרגשי מביאה האם חוויה ותכנים מיניים לא מותאמים בפני הגורמים המטפלים במשפחה.
השופט הבהיר כי תנאי ראשוני למתן החלטה בבקשת העובדת הסוציאלית היא שתוצג הוכחה לכאורה בדבר נזקקותו של הקטין. במקרה זה בוודאי שקיימת תשתית לנזקקות.
השופט כתב כי לעמדתו בקשת העובדת הסוציאלית משקפת נכונה את פוטנציאל ההטבה הטוב ביותר למצבו של הקטין.
הוא הדגיש כי ברירת המחדל בהוצאה של קטין מבית הורה לפי הוראות חוק הנוער היא שקטין זכאי לגדול בחיק משפחה.
השופט הוסיף כי אין בפי העובדת הסוציאלית או האפוטרופא לדין כל טענה ביחס לטיפול או תנאי המגורים אצל האב. לדבריו, אין הצדקה להוצאתו של הילד למרכז חירום לא מוכר מבלי שנבחנה קודם האפשרות להטבה במצבו כתוצאה משהייתו בבית האב.
בסיכומו של דבר קיבל השופט את בקשת העובדת הסוציאלית והורה על העברת הקטין למשמורת רשות הסעד והשמתו בבית האב בפיקוח והשגחה צמודים של שירותי הרווחה.
ב״כ האם: עו"ד טליה גיגי
ב״כ האב: עו"ד תמיר בוקובזה
עו"ד ענת וילנאי עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל