השופט עובד אליאס קיבל לאחרונה תביעה שהגישה קשישה באמצעות האפוטרופסית לרכוש שמונתה לה נגד בתה. בשנים 2015-2016 העבירה האם לבת ללא תמורה שלושה נכסי נדל״ן. בשנים 2016-2018 משכה הבת מחשבון האם מאות אלפי שקלים. השופט ביטל את ההעברות וקבע שאלה בוצעו כשהאם הייתה לא כשירה או מוחלשת, תוך השפעה בלתי הוגנת. הבת חויבה גם להחזיר חלק מהכספים שנמשכו.
האם, ילידת 1937, היא אלמנה ולה שלושה ילדים. אחד הילדים שוהה בארה״ב ולא היה מעורב בהליך. היו לה מספר נכסי נדל״ן וגם כ-4 מיליון שקל בחשבון הבנק.
בין שניים מילדיה פרץ סכסוך קשה בקשר לנכסיה במסגרתו עתר הבן למינוי אפוטרופוס לאם. במאי 2018 מונתה הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופסית לרכושה של האם. שני ילדיה מונו כאפוטרופסים לגופה.
בתביעה שהגישה האם באמצעות הקרן נגד שני הילדים היא דרשה לבטל העברות של שלושה נכסים לבתה וכן להחזיר כספים שנמשכו מחשבונה. הבן נתבע באופן פורמאלי אך הצטרף לטענות הקרן.
מדובר בהעברת מגרש שבוצעה בינואר 2015, בהעברת בית המגורים באפריל 2016 (בהסכם ניתנה לאם זכות לגור בבית עד 120, והיא גרה שם כיום עם מטפלת צמודה) וכן בהעברה של דירה נוספת שבוצעה באותו מעמד.
הקרן טענה כי מחשבון האם נמשכו בין השנים 2016-2018 כ-20,000 שקל לחודש, בסכום כולל של 610,000 שקל. לדבריה, מתוך הסכום החודשי הקצתה הבת 5,000 שקל למחייתה של האם ואת היתר נטלה לעצמה, כך שעליה להחזיר 460,000 שקל.
הקרן והבן טענו כי במועד ביצוע ההעברות והמשיכות האם לא הייתה כשירה בשל הדמנציה (שטיון) ממנה סבלה.
הבת הכחישה וטענה כי האם ידעה לנהל היטב ענייניה, הייתה כשירה וכי מדובר בתכנון חלוקת רכוש אותו ביצעה האם מבעוד מועד כדי למנוע סכסוך בין יורשיה לאחר מותה.
היא הוסיפה כי הזכויות במגרש הועברו אליה בין היתר כי היא הייתה שותפה לרכישתו.
תמונה קשה
השופט עובד אליאס מבית המשפט למשפחה בראשון לציון מתח ביקורת על התנהלות שני האחים וכתב כי היא הייתה רחוקה מהציווי "אל תשליכני לעת זקנה".
השופט מינה מומחה לבחינת השאלה מאיזה מועד הפכה האם לבלתי כשירה. בהתאם לחוות הדעת הוא קבע שהחל מדצמבר 2015 האם סבלה משיפוט בלתי תקין והיעדר כשרות. הוא ציין שגם הבדיקות שנעשו קודם לכן הראו דמנציה, שככל הנראה לא הגיעה להיעדר כשרות.
בנסיבות אלה ביטל השופט את ההעברות של שתי הדירות שבוצעו באפריל 2016.
הוא הוסיף כי בשל הזכות העקרונית והמהותית בין צוואה לבין מתנה (הענקה חד צדדית של טובת הנאה) הפסיקה קבעה שאין מניעה להחיל את ההלכות עוסקות בצוואה, כולל השפעה בלתי הוגנת, על מתנה.
מכיוון שמחומר הראיות עלה שבמועד העברת המגרש האם הייתה מבוגרת ומוחלשת מאוד השופט ביטל גם העברה זו בשל השפעה בלתי הוגנת. הוא דחה את טענות הבת כי שילמה חלק מהתמורה על המגרש מחוסר הוכחה.
ביחס לתביעה הכספית קבע השופט כי לטובת האם הוקצו 12,000 שקל מידי חודש ואת היתר, 8,000 שקל, על הבת להחזיר. בסך הכל היא חויבה להשיב לאם של 240,000 שקל.
הבת חויבה בהוצאות בסך 30,000 שקל.
שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד נטלי זץ - חורש עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל