בית הדין הרבני הגדול בירושלים קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אישה אחרי שהפסידה כתובה של 180 אלף שקלים משום שנקבע כי היא "אישה רעה" שגרמה לבעל לעזוב. על פי דעת הרוב של הרב מימון נהרי והרב אברהם שינדלר לא היה מקום לשלול את הכתובה מאחר שלא הוכח באופן ודאי שהאישה אחראית לפרידה. עם זאת, לנוכח הספק בעניין הזה, נקבע כי הבעל לא ישלם את הכתובה והסכום יקוזז מכספי הפנסיה שחויבה לחלוק איתו בעתיד. דעת המיעוט של הרב שלמה שפירא הייתה שהבעל אשם בגירושים וחייב לשלם את הכתובה עכשיו.
בני הזוג היו יחד קרוב ל-15 שנים והביאו ארבעה ילדים. ב-2015 הבעל עזב את הבית אחרי מריבה ולאחר מכן הגיש תביעת גירושים בטענה של "אי התאמה מוסרית" וחוסר מסוגלות לחיות עם אישה שמשפילה אותו על כך שאינו מפרנס כרצונה. האישה הגישה בתגובה תביעה לשלום בית וביקשה מבית הדין שיעזור לה להחזיר את בעלה.
אחרי מספר דיונים הופנה הזוג לרב שיחווה את דעתו לגבי הסיכוי להמשך הנישואים. בחוות הדעת שהגיש מצא הרב שהבעל לא מעוניין בשלום בית אבל גם האישה לא באמת רוצה בכך. בסופו של דבר האישה נכנעה והסכימה לגירושים והגט סודר ב-2017.
בהמשך בית הדין הוציא שלוש החלטות בענייני רכוש. באחת הוא דחה את תביעת הבעל לדמי שימוש על כך שהאישה נשארה לגור בדירה המשותפת משום שהוא זה שעזב מרצונו. בשנייה נקבע אופן איזון המשאבים בין הצדדים, והאישה חויבה בין היתר לחלוק עם בעלה את כספי הפנסיה לאחר שתצא לגמלאות. בשלישית נדחתה תביעת הכתובה של האישה ונקבע, בין היתר על סמך חוות דעתו של הרב, כי היא לא זכאית לה משום שלא באמת רצתה שלום בית והיא זו שגרמה לפירוק התא המשפחתי כיוון שהייתה "אישה רעה".
אבל האישה לא השלימה עם קביעות אלה, וערעור שהגישה עליהן התקבל לאחרונה בבית הדין הרבני הגדול.
לא הייתה עילה לעזוב
ברמה העקרונית, שלושת הרבנים מימון נהרי, שלמה שפירא ואברהם שינדלר, קבעו שהאישה לא אמורה להפסיד את הכתובה. עם זאת, הדיינים נחלקו באשר לתוצאה בפועל.
הדיין נהרי, שזכה לתמיכתו של הדיין שינלדר, קבע כי במקרה הנוכחי מתעורר לכל הפחות ספק לגבי האשמה בפרידה ולכן אי אפשר לשלול מהאישה את הכתובה. הדיין ציין כי העובדות והראיות בתיק לא יכלו להוביל למסקנה חד-משמעית שלפיה האישה גרמה לבעל לעזוב, תוך שהפנה להחלטת בית הדין בסוגיית דמי השימוש שם נקבע כי הבעל עזב את הבית ללא עילה מוכחת.
עם זאת, לנוכח הספק העובדתי שנותר בשאלת האשמה והעובדה שהאישה אמורה לחלוק עם בעלה לשעבר את כספי הפנסיה, תשלום הכתובה יבוצע באמצעות קיזוז הסכום מהזכויות העתידיות. במילים אחרות, הבעל לא ישלם את הכספים כעת והסכום יופחת בבוא העת מתשלומי הפנסיה.
לעומת זאת, דיין המיעוט שפירא קבע כי בית הדין לא היה רשאי להסתמך על חוות דעתו של רב שאינו יועץ זוגי ודבריו לא גובו בראיות, וכי לטעמו הוכח שהבעל אשם בגירושים. לפיכך, לטעמו, היה מקום לחייב אותו לשלם את הכתובה כעת.
ב"כ האישה: טו"ר משה מיטלמן
ב"כ הבעל: עו"ד דיני משפחה שרון בר צבי
עו"ד אמיר קוזקוב עוסק/ת ב- דיני משפחה
*הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל