בישראל יש כמה משפחות שכולנו מכירים, שהחברות שבבעלותן ממשיכות להתקיים כבר עשרות שנים, וההון שלהן נשאר בידיהן.
רובם המוחלט של העסקים בישראל הם עסקים משפחתיים. אלא שלמרבה הצער הנתונים מראים שבניגוד לאותן משפחות מוכרות, מעטים מהעסקים ממשיכים לפעול לאחר העברתם לדור השני, ושיעור העסקים שעתידים לשרוד בידי הדור השלישי של צאצאי אותה משפחה כבר נמוך בהרבה.
זה לא עניין של מזל. מה שעושה את ההבדל הוא תכנון מקצועי וטיפול ממוקד בגורמי סיכון שמאיימים על זליגת ההון המשפחתי אל מחוץ למשפחה.
אז מה זה בעצם העברת עושר בין דורי ואיך עושים את זה בפועל?
עו"ד שירי מלכה, בעלת משרד שמתמחה בניהול עושר אישי ומשפחתי והעברתו מדור לדור השיבה לשאלות הגולשים:
אופירה שאלה: לפני כשנתיים הלווינו לבן שלנו ולזוגתו את ההון העצמי שהיה דרוש להם לרכישת דירה. הם עכשיו בסכסוך, והאישה גרה בדירה לבד עם הילדים ולא מתכוונת להחזיר את הכסף בטענה שהוא ניתן לה במתנה. מה אפשר לעשות?
התשובה נחלקת לשניים - מה שאפשר היה לעשות מראש, הוא לדרוש מהבן ומבת זוגו לחתום מול ההורים על הסכם הלוואה. הסכם כזה צריך להיות מפורט דיו ולכלול את סכום ההלוואה, תנאי ההחזר שלה והסנקציה במקרה שלא תוחזר. ניתן גם לגבות את הסכם ההלוואה ברישום הערת אזהרה, משכנתא או משכון ברשם המשכונות.
לחילופין, אפשר היה לדרוש מהבן ומבת זוגו לחתום על הסכם ממון, ובמסגרתו לעגן את קיום ההלוואה ואת החזר ההלוואה במקרה של גירושין.
אני לא מתעלמת בכלל מהקושי בחתימה על הסכמים בתוך המשפחה. ברוב המשפחות הישראליות האמירה היא "אצלנו סומכים אחד על השני ולא חותמים על הסכמים בתוך המשפחה".
אבל חייבים להבין שמבחינת בית המשפט העברות של כספים או רכוש בתוך המשפחה הן מתנות, זוהי ברירת המחדל. כדי להוכיח שלא מדובר במתנה יש לערוך הסכם.
מה אפשר לעשות בדיעבד? היום אתם יכולים להגיש תביעה ולנהל הליכים בבית המשפט, ולהוכיח את כוונת הצדדים באמצעות עדויות, מסמכים, התכתבויות ועוד.
אילן שאל: יש לי עסק בתחום המזון ואחד מהילדים מנהל אותו. הילדים הנוספים לא בעסק. איך להעביר את הזכויות בעסק לילדים בצורה שוויונית?
אחת הסיטואציות שרוב הלקוחות שלי מתמודדים איתן היא עבודה של ילד אחד בעסק המשפחתי או שהילדים לא מאיישים את אותם תפקידים. אז עולה השאלה כיצד מצד אחד מייצרים המשכיות לעסק ומצד שני שומרים על השוויוניות.
אחת הטכניקות היא הפרדה מוחלטת בין ניהול לבין בעלות. הילד או הילדים שעובדים בעסק מקבלים שכר על עבודתם כמנהלים או כעובדים בכל תפקיד אחר, בהתאם למקובל בתחומם.
לאחר מכן אפשר לבצע את ההעברה הבינדורית של מניות העסק או ההעברה של השותפות מתבצעת לכל הילדים בחלקים שווים ביניהם.
במקרה של חברה ניתן גם להנפיק מניית ניהול שבה אוחז דור המייסדים- את אותה מניית ניהול ניתן להוריש לאחד הילדים וגם לקבוע את התנאים להורשה העתידית שלה.
טכניקה נוספת שהיא קצת יותר מורכבת אבל מוכרת לא פחות במקרה של מנהל או מנכ"ל, שמטרת החברה היא לתמרץ אותו לקדם את החברה ולהשביח אותה. אותו הילד, בכפוף ליעדים שיקבעו מראש, יקבל הקצאה נוספת של מניות או אופציות באחוז מסויים.
כמובן שההמלצה היא לעבור את התהליך הזה דבר ראשון עם דור המייסדים, המנהל וכל האחים.
מנסיוני הפתרונות הטובים והיצירתיים ביותר מגיעים בסופו של דבר מהמשפחה עצמה והם אלו גם שמחזיקים הכי הרבה זמן.
מור שאלה: אני ובעלי מגדלים ילד עם נכות קשה שיזדקק במשך כל חייו לעזרה צמודה בכל התחומים. איך אפשר לדאוג שהכסף שנוריש לו ישמש רק לצרכיו ולא ינוצל על ידי אחרים?
היום ישנה מודעות רבה בחברה ליתרונות אבל גם לחסרונות שמגיעים עם הבעלות בהון. השאלה הזו מצויינת ורלבנטית גם לילדים שיש להם נכות קשה אך גם לילדים שיתכן ויש להם גישה לא טובה או לא בריאה ולא נכונה לכסף, והרי הילדים שלנו שונים אחד מהשני ביכולות ובהבנה.
הכלי המתאים במקרה של ילד עם נכות קשה שצריך לדאוג לו ולא יוכל לנהל בעצמו את הרכוש המשפחתי שמיועד לו הינו נאמנות. נאמנות היא כלי משפטי שבאמצעותו ניתן לנהל רכוש וכסף לטובת הילד. זו יכולה להיות נאמנות של אנשי מקצוע, אבל היא גם יכולה להיות נאמנות משפחתית או נאמנות משולבת של בני משפחה ואנשי מקצוע יחד.
הנאמנות למעשה מנהלת את הרכוש עבור הילד ופועלת בכספי הנאמנות בהתאם להוראות שההורים קבעו מראש.
הנאמנות יכולה ללוות את הילד כל חייו ואפילו לתת הוראות למטפלים, לקבוע את שכר המטפלים, לקבוע באיזו תכיפות יוחלף הציוד של הילד, איפה הוא יגור וכיצד ימומנו המגורים שלו ועוד. הנאמנות גם יכולה להיות לתקופה או עד גיל מסויים שבו הילד יתבגר, ירכוש את כישורי החיים לנהל את הכספים ואז ישוחרר לו הכסף.
דני שאל: אני רוצה להעביר לנכדיי דירות שבבעלותי. אפשר למנוע את העברת הזכויות בדירה לבני הזוג שלהם במקרה שיפרדו? עדיף לעשות את זה בצוואה או בעסקת מתנה?
ישנן מספר דרכים שבהן ניתן לבחור כיצד להגן על הרכוש ולוודא שישאר של הנכד:
דרך אחת היא שהנכד יערוך הסכם ממון עם בת זוגו, והסכם הממון יקבע שהדירה בבעלות הנכד בלבד. דרך אחרת היא לערוך הסכם מתנה בתנאי, ולקבוע בו שהדירה תחזור לסבא במקרה ומתחילים הליכי גירושין בין הנכד ובת זוגו, וניתן אפילו לרשום הערת אזהרה לטובת הסבא, על הימנעות מעשיית עסקה בנכס, כדי להבטיח שאפשר יהיה להחזיר את הדירה במקרה של גירושין.
עוד דבר שאפשר לעשות הוא להשתמש בכלי הנאמנות ולקבוע נאמן על הדירה. הדירה תירשם על שמו של הנאמן ואילו הנהנה יהיה הנכד.
הבחירה בין העברת הדירה בצוואה או בעסקת מתנה תלויה בשאלות נלוות נוספות – אני בדרך כלל מעדיפה שהרכוש ישאר בידי ההורים או הסבים עד אריכות ימיהם כדי שלא יחסר להם דבר. בנוסף, בעסקת מתנה ישנו מיסוי – אמנם מיסוי מופחת ככל שמדובר בהעברה בין הורים לילדים אבל צריך לשלם מס. בהורשה כיום במדינת ישראל אין מס. חשוב לבחון את מקרה לגופו.
אורלי שאלה: אני גרושה עם ילדה קטינה. אם וכאשר אמות לפני שתהפוך לבגירה – איך אפשר לוודא שאביה לא ישתלט על הכסף שאוריש לה?
היום הרבה מאוד אנשים, אפילו צעירים שיש להם ילדים קטינים ויש להם רכוש, מבינים שאם חס ושלום הם ילכו לבית עולמם בגיל צעיר הילדים שלהם יקבלו הרבה כסף בעוד שאין להם עדיין את כישורי החיים המתאימים להתמודד עם הכסף הזה. גם הם, מתוך דאגה לילדים שלהם מקימים נאמנות.
הקמת הנאמנות נעשית בחתימה על הסכם נאמנות, פתיחת תיק נאמנות במס הכנסה והעברת הרכוש לתוך הנאמנות. אדם יכול להקים נאמנות בחייו ויכול להקים את הנאמנות גם בצוואתו.
במקרה הזה את יכולה למנות את הנאמן ולבחור מי הוא יהיה – אפשר למנות את האחים שלה או ההורים שלה או חברה טובה להיות נאמנה. בדרך זו רכוש הירושה יעבור לנאמנות והאב לא יוכל להשתלט עליו.
במסגרת הנאמנות אפשר לקבוע סכום חודשי שהילדה תקבל, לקבוע סכום שיועבר למימון הוצאות כמו חינוך ובריאות, ומהגיעה של הילדה לגיל 18 לממן עבורה לימודים אקדמאים, תקציב חודשי שמגיע מהנאמנות, מתנות באירועים, מימון חתונה וכו'.
בנוסף אפשר לקבוע כיצד הילדה תקבל בסוף את מלוא הרכוש. ניתן לקבוע את סיום הנאמנות במועד אחד וניתן לייצר הדרגתיות- לדוגמא לשחרר שליש מהרכוש בגיל 25, שליש בגיל 32, ושליש אחרון בגיל 38.
בדרך הזו אפשר להבטיח שממדרגה למדרגה הבת תהיה יותר חכמה ותדע ללמוד מהטעויות שלה בכל הקשור להתנהלותה הכלכלית.
רונה שאלה: יש לנו עסק שכל הילדים מעורבים בו כל אחד בתחומו. אחד מהילדים הוא בעל מוגבלות שכלית ולא יכול לקחת על עצמו ניהול של הרכוש. אנחנו לא רוצים לקפח אותו, אבל פוחדים שיעבדו עליו. מה עושים במצב כזה?
במקרה של אדם בעל מוגבלות שכלית יש שני רבדים של פתרון-
האחד ברמה הכלכלית- ניתן לבנות עבורו נאמנות שתנהל את הרכוש עבורו, העסק אמנם ירשם על שם הילדים הכשירים אך העסק יפריש את החלק היחסי מהרווחים שלו לנאמנות.
ניתן גם לקבוע שהנאמנות תהיה הבעלים של רבע מהעסק ותקבל את הרווחים. במקרה זה הנאמנות תחייה עד אריכות ימיו של הילד ואז תפורק והיתרה שתהיה בה תתחלק בין האחים האחרים.
רובד נוסף הוא מינוי אפוטרופוס לילד בעל המוגבלות שאז נוכלים לא יוכלו להשתלט על רכושו.
אם המוגבלות אינה כזו ששוללת את הכושר שלו, ניתן למנות בהליך משפטי תומך החלטות – ההגנה פחות משמעותית כמו אפוטרופסות אך מהווה מסננת נוספת.
ניצן שאלה: ירשתי סכום כסף מאחד ההורים. כעת אני לפני גירושים והבנתי שלפי החוק אין חלוקה של כספי ירושה. איך זה קורה בפועל אם הכסף כבר שימש לניהול שוטף של הבית בתקופת הנישואים?
לצערי במקרה הזה אני לא אשת בשורות – החוק בישראל – חוק יחסי ממון, אמנם קובע כי כל מה שנצבר במהלך החיים מתחלק בחלקים שווים, וקובע כי ירושה, מתנה וכסף שנצבר לפני הנישואין לא מתחלק.
אבל אם הפקדת באופן פוזיטיבי כסף או רכוש שהיה נפרד לתוך התא המשפחתי המשותף, לחשבון משותף ואף עשיתם בחלק ממנו שימוש ולא דאגת לשמור אותו בצד, הוא יהיה כסף משותף שהרי לא ניתן יהיה לדעת ולהבחין באיזה שקל נרכש הקוטג' במכולת – האם הוא נרכש בשקל שנצבר מעבודה או בשקל שהתקבל מהירושה.
אני אוהבת להדגים ולהשתמש בשיטת הצבעים כמו שמלמדים בגן: הצבע הכחול והצבע האדום והצבע הסגול, ברגע שמעבירים מהאדום לסגול או מהכחול לסגול הוא נטמע בהם והופך להיות סגול.
ורדה שאלה: אני כבר לא צעירה ומנהלת עסק לבדי. מה אפשר לעשות עם העסק ביום שכבר לא אהיה כשירה לנהל אותו בעצמי?
לאחרונה חלה מהפכה בכל הנוגע לדיני התכנון המשפחתי העתידי, המחוקק יצר לנו כלי משמעותי חדש ויעיל לניהול עסקים בתקופה שבה אדם הופך לחסר כשרות משפטית הכוונה היא כמובן לייפוי הכוח המתמשך.
באמצעות עריכת ייפוי כוח מתמשך אדם יכול למנות אדם אחד או יותר שינהלו את העסק בתקופה שבה הוא לא כשיר משפטית, לתת לו הוראות כיצד לנהל הן את העסק והן את הרכוש הפרטי.
אדם יכול גם לקבוע הוראות אישיות בנוגע למקום מגוריו ולטיפול הרפואי בו. ייפוי כוח מתמשךלמעשה מחליף את תהליך האפוטרופסות וחוסך את הפנייה לבית המשפט ואת ההתערבות של המדינה, באמצעות האפוטרופוס הכללי בעסק.
אני חייבת להדגיש כי בתקופה שבה אדם לא כשיר משפטית כל ייפויי הכוח הרגילים שלו בטלים, ייפוי הכוח היחיד שקיים בתקופה הזו הוא ייפוי הכוח המתמשך, לכן גם אם ניתן ייפוי כוח רגיל לאדם אחר לנהל את העסקים או לנהל את הרכוש, הרי שברגע שאדם לא כשיר, לא יהיה תוקף לייפוי כוח שאינו "ייפוי כוח מתמשך".
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל