פסק הדין שפורסם לאחרונה הפחית מזונות שמשלם אב לשניים ל-4,870 שקל חלף כ-8,500 שקל שהתחייב להם בהסכם הגירושים. השופט טל פפרני מבית המשפט למשפחה בחדרה החליט להתערב בהסכם נוכח השיפור במצבה הכלכלי של האם והרעה במצבו של האב.
ההורים התגרשו לפני מספר שנים וקבעו שהמשמורת על שני ילדיהם תהיה אצל האם. חיובי המזונות נקבעו לפי מתווה מדורג שהחל ב-10,000 שקל לחודש כסכום גלובאלי שכולל גם הוצאות חינוך ומגורים וכיום (כשילד אחד מתקרב לגיל 6 והשני עבר אותו) עומד על כ-8,500 שקל.
מספר חודשים אחרי שניתנה ההלכה החדשה שקבעה כי תשלום המזונות על ילדים מעל גיל 6 יהיה שוויוני וייבחן לפי הכנסות ההורים וזמני השהות עמם, הגיש האב תביעה להפחתת המזונות.
האב טען כי מלבד העובדה שההלכה שינתה את המצב המשפטי, גם הנסיבות האובייקטיביות השתנו מאז חתימת ההסכם: בפועל הילדים נמצאים אצלו כמעט חצי מהזמן, בחלוף השנים הוצאות שנלקחו בחשבון כמו גנים וצהרונים פרטיים כבר לא מתקיימות, ובעיקר: מצבו הכלכלי השתנה לרעה בעוד שמצב האם השתנה לטובה.
האב ציין כי פוטר מעבודתו ומאז הוא מנסה לעבוד על מיזם פרטי שטרם התרומם. מהכנסה של כ-18 אלף שקל לחודש פחתה הכנסתו הנוכחית לכ-7,000 שקל בלבד. לעומתו, שכרה של האם הוכפל והיא רכשה שני נכסי נדל"ן. לפיכך ביקש האב להעמיד את המזונות על 1,700 שקל שבצירוף חצי מההוצאות הרפואיות והחינוכיות של הילדים הולם את עקרונות ההלכה.
האם טענה לעומת זאת כי ההלכה לא מבטלת את הצורך בשינוי נסיבות משמעותי ולא צפוי – שלא הוכח כאן. לטענתה, המזונות נקבעו לאחר שנלקחו בחשבון ההוצאות המתחלפות והמשתנות של הילדים והשינויים הצפויים בהכנסות.
עוד טענה האם כי היא הסתמכה על ההסכם ונטלה הלוואות על סמך סכומי המזונות, מה גם שלטענתה הנטל ההורי מוטל כולו עליה.
הרף ירד
השופט פפרני ציין כי מקובלת עליו הגישה כי ההלכה כשלעצמה לא נחשבת ל"שינוי נסיבות מהותי" המצדיק התערבות בסכומי מזונות, אולם בעקבותיה הרף הראייתי ירד ודי בשינוי קל כדי לחצות אותו בכפוף לכך שהתביעה הוגשה בתום לב.
במקרה הנוכחי השופט דחה את הטענה בנוגע לשינוי בהוצאות הילדים כיוון שנלקח בחשבון מלכתחילה אבל קיבל את הטענה בדבר השינוי במצבם הכלכלי של ההורים. בתוך כך נקבע כי אין ספק שהאב הגיש את התביעה בתום לב בין היתר נוכח העובדה שהוכיח את השינוי ומעולם לא החסיר בתשלומי המזונות.
השופט ציין כי מאז ההסכם שכרה של האם הוכפל והיא אף רכשה שני נכסי נדל"ן בעוד שהאב פוטר וחווה קושי במציאת עבודה. השופט ציין כי האב עדיין חי ברמת חיים יפה וברשותו נכסים כלכליים, ועדיין אין חולק כי פער ההכנסות הצטמצם לרעתו.
עניין נוסף הוא שלמרות הגדרת המשמורת בהסכם, בפועל האב נמצא עם ילדיו 43% מהזמן שזה כמעט משמורת משותפת. בהתחשב בנתונים אלה קבע השופט כי המזונות הנוכחיים גבוהים בהרבה ממה שהיה נפסק היום.
בסיכומו של עניין נפסק כי האב ישלם לשני הילדים 4,870 שקל בחודש, וכי ההוצאות החינוכיות והרפואיות החריגות יחולקו בינו לבין האם ביחס להכנסותיהם (65% האב, 35% האם). לא נפסקו הוצאות.
ב"כ התובע: עורך דין אלון לבנת
ב"כ הנתבעת: ישראל דוידסון, עורך דין משפחה
עו"ד אילנית פדרו עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל