"חזקת הגיל הרך", הקבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובעת כי בכל הקשור לילדים מגיל 0 עד 6, כאשר ההורים אינם מסכימים בנוגע למשמורת, בית המשפט יעניק לאם את המשמורת על ילדיה, אלא אם ישנן סיבות מיוחדות להורות אחרת.

בשנים האחרונות התקיים דיון ציבורי ואף הונחה הצעת חוק לביטול החזקה, אולם עד היום הדבר לא נעשה.

בסכסוך משמורת שנדון לאחרונה בפני השופט הבכיר שלמה אלבז מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, הוחלט שישנן נסיבות חריגות המצדיקות משמורת משותפת של שני ההורים על בנם בן השנתיים.

האם האב, גרושים ומצויים ביחסים לא טובים בלשון המעטה הגישו תביעות למשמורת על בנם המכונה ג'. האם היא נכה 100% שהתמודדה בעבר עם סרטן, ונותרה עם פגיעות בקול וברגליים. כיום היא נעזרת במטפלת זרה שגרה עמה.

לפני כשלוש שנים, זמן קצר לאחר שנישאו, האם נכנסה להריון עם תאומים. ג' נולד כפג לאחר הריון מורכב, בעוד אחיו נפטר 5 ימים לאחר הלידה, כתוצאה מזיהום במוחו.

במשך שבועות רבים שהה ג' בבית חולים. לאחר ששוחרר, המשמורת הזמנית ניתנה לאביו. החלטה זו הסתמכה, בין היתר, על עדויות הצוות הרפואי, לפיהן האב גילה רגישות רבה יותר למצבו ולצרכיו, לצד ספקות בנוגע ליכולתה של האם לטפל בו כראוי.

כעבור מספר חודשים, בנובמבר 2017, השופט הורה על חלוקה שוויונית של זמני השהות בהמלצת עו"ס מטעם בית המשפט. בחודשים האחרונים ג' משולב במעון שיקומי, עקב עיכוב התפתחותי משמעותי במספר מישורים.

בתביעתה, האם ביקשה לאפשר לה להיות משמורנית יחידה. עמדתה התבססה בעיקר על חזקת הגיל הרך. עוד היא טענה, בין היתר, כי בהיותו איש צבא קבע, האב אינו יכול לטפל כראוי בבנו במסגרת משמורת משותפת.

מנגד, האב ביקש לאמץ את המלצות שירותי הרווחה וכן של עו"ס שמונתה מטעם בית המשפט, ולהורות על משמורת משותפת עם חלוקת זמני שהות שווה, וזאת מנימוקים של טובת הילד.

לעבור ל"קשר הורי"

לאחר ניתוח מעמיק, השופט אלבז שוכנע שקיימות "נסיבות חריגות הסותרות את חזקת הגיל הרך ומצדיקות קביעת משמורת משותפת של שני ההורים על ג'".

השופט אימץ את המלצת העו"ס למשמורת משותפת תוך שהתרשם כי היא "ביצעה את מלאכתה היטב, ואף כינסה ועדת תסקירים לצורך הדיון בסוגיית המשמורת".

החלטת השופט התבססה על בחינה של מספר קריטריונים: מסוגלות הורית של שני הצדדים, שיתוף פעולה (או היעדרו) עם גורמים מטפלים, ומעל הכל כמובן טובת הילד.

עו
עו"ד אברהם אלטלף|צילום: צילום עצמי

בכל הקשור לחזרתו של האב לצבא, השופט שוכנע שהדבר אינו פוגע ביכולתו לטפל בבנו ולספק את כל צרכיו (בעזרת הוריו המתגוררים בקרבת מקום).

כמו כן, השופט התרשם שהאם אינה מפרידה בין טובת בנה לבין הקונפליקט המתמשך עם האב. אלבז מתח ביקורת על האם שאינה רגישה מספיק לצרכי בנה, וציין כי משמורת בלעדית עלולה לפגוע בקשר של ג' עם אביו ואף לעמוד בניגוד לטובתו.

לאור מצב היחסים, השופט הורה לצדדים להשתתף בתיאום הורי בהקדם, והביע תקווה שהם יתעלו מעל מחלוקות העבר, יתגייסו לטובת בנם, ויעברו מ"קשר בין זוגי" ל"קשר הורי".

ב"כ התובע (והנתבע): עו"ד אברהם קורחוב

ב"כ הנתבעת (והתובעת): עו"ד רוני כהן

עו"ד אברהם אלטלף עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל