התאומים, שנולדו לפני כשנתיים, הוצאו בגיל חודש מחזקת אמם - חולת סכיזופרניה - לאחר שאיימה לדקור אותם ואת עצמה. שירותי הרווחה ניסו לגבש תוכנית טיפולית שתאפשר לה לגדל אותם בכל זאת אך היא סירבה לשתף פעולה ולפני מספר חודשים לקתה בהתקף פסיכוטי חריף. בפסק דין שניתן לאחרונה קיבלה השופטת ורד שביט פינקלשטיין את בקשת הרווחה להכריז על הילדים כ"ברי-אימוץ" ולאפשר למשפחת האומנה שאצלה הם שוהים להתחיל בהליכי אימוץ.

האם (32) אובחנה עוד בילדותה כחולת סכיזופרניה. לפני כשלוש שנים היא נכנסה להיריון ממערכת יחסים קצרה שניהלה עם גבר ששהה עמה במועדון לפגועי נפש וילדה תאומים.

כחודש לאחר מכן דיווחו שכניה לרשויות הרווחה כי היא איימה לדקור את הילדים ואת עצמה, והילדים הועברו בצו חירום למשפחת קלט.

בספטמבר 2017 הגיש יועמ"ש הרווחה בקשה להכריז על הילדים - שהועברה בינתיים למשפחת אומנה עם כוונות אימוץ - כ"ברי אימוץ" ולנתק את קשרי ההורות בינם לבין אמם. בין לבין אבי הילדים אותר והודיע כי אינו מסוגל לגדלם והוא מסכים לאימוץ.

בית המשפט הורה לבחון את מצבה של האם ויכולותיה ההוריות, אולם כל חוות הדעת המקצועיות שהוגשו בתיק לאורך השנה האחרונה המליצו על אימוץ הילדים תוך שימור קשר מסוים עם אמם וסבם (אביה) - המלצה שלא התקבלה על ידי יועמ"ש הרווחה שביקש שהאימוץ יהיה סגור.

ביטחון לאורך זמן

פסק הדין ניתן בעקבות החמרה במצבה של האם שלאחרונה לקתה בהתקף פסיכוטי קשה ומסרבת ליטול טיפול תרופתי.

בנסיבות אלה החליטה השופטת שביט פינקלשטיין כי אין מנוס מקבלת הבקשה והכרזת הקטינים כ"ברי אימוץ".

השופטת מצאה כי כיום ניתן לומר בבירור שהאם לא מסוגלת, וגם לא תהיה מסוגלת בעתיד הקרוב, לטפל בילדים למרות העזרה והסיוע של רשויות הרווחה.

השופטת הסתמכה על דיווחי הפסיכיאטרים השונים שאישרו כי מחלת האם מונעת ממנה את היכולת לתפקד כהורה, אפילו ברמה בסיסית.

השופטת ציינה כי הקשיים של האם התבטאו כבר מיום הלידה, כשלא הצליחה לאחוז בילדים, להכין להם מזון ולהחליף חיתולים, לא הלבישה אותם בהתאם לעונה וסירבה להרגיע אותם בבכיים. כמו כן הפנתה האם לדיווחי המומחים שהעידו כי האם לא מפנימה את מצבה ואת הצורך האקוטי שלה בטיפול.

השופטת הוסיפה כי נכון להיום - כשהאם עדיין לא התאוששה מההתקף הפסיכוטי האחרון, "ברור כי האופציה של השבת הקטינים לחזקתה אינה יכולה להתקבל על הדעת".

"טובתם של הקטינים", כתבה השופטת לבסוף, "מחייבת מסגרת משפחתית תומכת ויציבה, עם דמויות הוריות אשר יכולות להעניק ביטחון לאורך זמן, להשרות אווירה נינוחה ורגועה בתוך הבית וכן לבנות לילדים גשר בין התא המשפחתי לבין העולם החיצוני תוך הקניית ערכים של הסתגלות חברתית".

עם זאת, לנוכח עמדות המומחים בתיק, השופטת ביקשה לתת לאם הזדמנות נוספת ודחתה את בקשת היועמ"ש לאימוץ סגור בשלב זה. היא החליטה לתת לאם הזדמנות נוספת וקבעה כי תכריע בשאלה האם לאפשר לאם להיפגש עם הילדים מספר פעמים בשנה לאחר שתוגש לה חוות דעת פסיכיאטרית עדכנית.

לפסק הדין בתיק אמ"צ 30012-09-17

ב"כ האם: עו"ד לימור מסר, עו"ד רחל מור (אפוטרופא לדין)

ב"כ האב: עיינה אונגר-לטין, עו"ד לענייני משפחה

עו"ד רפאל ג'רבי עוסק/ת ב- דיני משפחה 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל