אם לפעוט בן שנתיים דרשה שהאב ישלם מזונות של 2,900 שקלים וחצי מההוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות. אלא שבית המשפט למשפחה בחיפה קבע לאחרונה שהמזונות יעמדו על 1,500 שקלים בלבד ויופחתו ל-1,050 שקלים אחרי גיל 6. בנוסף יישא האב רק ב-20% מהוצאות החינוך והרפואה. השופטת הילה גורביץ שינפלד החליטה שלא להיצמד לנוסחאות אלא להפעיל שיקול דעת כדי להגיע לשוויון מהותי בין ההורים, לנוכח העובדה שהאם משתכרת כמעט כפול מהאב והכנסותיו מספיקות לכיסוי הוצאותיו ולא יותר מזה.

ההורים ניהלו מערכת יחסים קצרה, ובנם נולד לאחר שנפרדו. בתביעת המזונות דרשה האם לחייב את האב ב-2,900 שקלים לחודש עד גיל 6 ו-2,465 שקלים לאחר מכן. בנוסף היא ביקשה לקבוע כי יישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך כמו מעון, צהרון, חוגים וכדומה וכן בהוצאות רפואיות שלא ממומנות על ידי קופת החולים כמו טיפולי שיניים, משקפיים, דיקור ועוד.

האם טענה שהאב מסוגל לעמוד בכך כיוון שהוא עובד במשרה מלאה כמציל ואין לו הוצאות משום שהוא מתגורר ביחידת דיור שירש ונהנה מדמי שכירות מ-3 יחידות נוספות במתחם.

האב טען כי הוא עובד בעבודה עונתית ואין לו קביעות, ובחודשים הפנויים הוא מתקיים מדמי אבטלה בהתאם להסכם בין האוצר לבין איגוד המצילים.

לדבריו, הכנסתו החודשים עומדת על כ-6,200 שקלים ולעומת זאת האם משתכרת כ-15,000 שקלים בחודש מעבודה קבועה כיועצת במשרד החינוך ומגמלה מביטוח לאומי. עוד הוא ציין כי לאם יש דירה ואילו הוא מתגורר במתחם של 4 יחידות דיור שירש יחד עם 13 אחיו ומשלם להם 2,500 שקלים עבור שכירות והוצאות.

האב הדגיש שהוא לא מתחמק מהחובה שלו לממן את בנו אבל ביקש לפסוק מזונות שמותאמים ליכולות שלו, כדי שיישאר לו מינימום לקיום אנושי בכבוד.

פערי הכנסות

השופטת הילה גורביץ שינפלד קבעה כי עד גיל 6 חייב אב לממן את מלוא הצרכים ההכרחיים של הילד כמו מזון, לבוש, מגורים וכדומה, ללא התחשבות בהכנסות האם או במצבו הכלכלי. רק מגיל 6 יש לבחון את המזונות ביחס ליכולות הכלכליות של שני ההורים.

לגופו של עניין השופטת ציינה כי אף אחד מההורים לא הוכיח את צרכי הקטין ולפיכך היא מעריכה אותם בהתאם להוראות הפסיקה ב-1,300 שקלים. לכך יש להוסיף הוצאות מגורים של 500 שקלים בלבד בהתחשב בכך שהאם משלמת משכנתה של 3,340 שקלים על דירה שתהיה בסופו של דבר בבעלותה ותתווסף להון שלה.

עו
עו"ד עדנה אשכנזי|צילום: אלזה מאסטרו

באשר ליכולות הכלכליות של ההורים מצאה השופטת כי ההכנסה הפנויה של האם עומדת על 8,145 שקלים לא כולל פוטנציאל השתכרות כמטפלת רגשית. לעומתה, ההכנסה הפנויה של האב היא 430 שקלים בלבד. "משמעות הדבר הוא שהכנסות הנתבע מספיקות להוצאותיו ותו לא", כתבה. עם זאת, קבעה השופטת כי עליו למצוא עבודה בתקופה שבה אינו עובד כמציל ולא להסתפק בדמי האבטלה.

השופטת ציינה התיק הנוכחי ממחיש מדוע אין להיצמד לחישוב מתמטי קר אלא להפעיל שיקול דעת שיפוטי בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבותיו כדי להגיע לשוויון מהותי בין ההורים.  

בהתחשב בכל הנתונים נקבע לפיכך כי האב ישלם 1,500 שקלים בחודש עד גיל 6 ו-1,050 שקלים לאחר מכן – כולל הוצאות מגורים, וכי האם תישא ב-80% מההוצאות החינוכיות והרפואיות החריגות.

לא נפסקו הוצאות.

לפסק הדין תלה"מ 1603-11-18

ב"כ האם: עורך דין אבי עמר

ב"כ האב: עורך דין משפחה נעם אפשטיין 

עו"ד עדנה אשכנזי עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל