בהחלטה שפורסמה לאחרונה התיר בית המשפט למשפחה בחדרה לחבר כיתת כוננות, אשר נאסר עליו בעבר להחזיק בנשק כחלק מצו הגנה נגדו, לחזור ולשאתו. חרף טענת גרושתו לפיה הוא עודנו אלים ומועד לפורענות, כך שעל האיסור להישאר בתוקפו, התרשמה השופטת עינת גלעד משולם שבפועל נשקפת ממנו סכנה נמוכה.

תחילת הפרשה בפברואר 2024, אז ניתן לבקשת המשיבה צו הגנה נגד בעלה דאז, המבקש. השופטת מאיה לוי הטילה במעמד צד אחד שורת מגבלות על הגבר, ובין היתר איסור "לשאת או להחזיק בנשק". בתוך כך הורתה השופטת על תפיסת נשקו של האיש לאלתר, תוך שקבעה כי האיסור על החזקתו יחול אף לאחר פקיעת הצו, וכל עוד לא בוטל מפורשות על ידי בית המשפט.

כשבועיים לאחר מתן הצו נערך דיון במעמד הצדדים, במהלכו הוסכם, בין היתר, שהוא יעמוד בתוקפו למשך שלושה חודשים, כלומר עד למאי 2024. בחודש אוקטובר הגיש הבעל את בקשתו לבית המשפט, באמצעות עו"ד לאה קליין אליאב.

לטענתו משפקע הצו יש להחזיר לו את נשקו. כדי לחדד את הצורך הבהול שלו להיות חמוש, סיפר האיש שהוא מתגורר בעיר המצויה בקו התפר, הנחשב לאזור מועד לפורענות ומסוכן. יתרה מכך, הוא מתנדב בכיתת הכוננות השכונתית ונצרך לנשק צמוד. לבסוף הפנה המבקש לתסקיר שהוזמן בעניינו, המוכיח כי הסכנה שנשקפת ממנו בפועל - נמוכה.

מנגד טענה האישה, באמצעות עו"ד מור יוסף יעקב, שעל הבקשה להידחות. לדבריה חרף הגירושים בעלה לשעבר ממשיך להתנהג באלימות; כך למשל, לטענתה הוא היכה את אחד מילדיהם בראשו ובידו. "מהיכרות רבת השנים עם האיש, מדובר באדם בלתי צפוי כאשר ברגע אחד הוא יכול להפוך את השקט לסערת רגשות בלתי נשלטת, המתפרצת באלימות מפחידה ביותר", טענה המשיבה.

הפרידו כוחות

תחילה דחתה השופטת גלעד משולם את הטענה שלפיה פקיעת הצו משמעותה ביטול איסור נשיאת הנשק. היא הבהירה כי על-פי החלטת השופטת לוי מפברואר אשתקד, האיסור ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר תפוגת הצו, וכל עוד לא בוטל פוזיטיבית על-ידי בית המשפט.

ואולם לגופה של בקשה קבעה השופטת שיש לקבלה, זאת על רקע חוות דעת של עובד סוציאלי אשר הוגשה לבית המשפט, המציגה את המבקש כמי שנשקפת ממנו מסוכנות נמוכה בלבד, ולא גבוהה כטענת גרושתו. לדברי השופטת, מדובר בעמדה של גורם נייטרלי שהינה בעלת משמעות רבה לעניין הזה.

שיקולים נוספים הפועלים לטובת קבלת הבקשה וביטול איסור נשיאת הנשק נמצאים, לדברי השופטת, בין היתר בפרידת הצדדים; בחלוף הזמן מאז הינתן הצו המקורי; ובכך שטענת האישה בדבר החשש לסיכון ילדיה, ככל שבעלה לשעבר יוכל לשוב ולהחזיק בנשק, הועלתה רק במסגרת תשובתה לבקשה.

"כל אלה מובילים לכך שאין מקום או הצדקה להותיר רכיב זה על כנו בחלוף שנה מאז ניתן במקור, ובחלוף למעלה מחצי שנה מאז שהצדדים גיבשו הסכמות בבית הדין הרבני וחייהם מתנהלים על מי מנוחות ובהפרדה מוחלטת", סיכמה השופטת.

לפיכך נקבע כי האיסור שהוטל על המבקש לשאת נשק יבוטל, כאשר "הרבה לפנים משורת הדין" לא ייפסקו הוצאות משפט לחובת האישה.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.