בית הדין הרבני האזורי בחיפה קיבל את בקשתה של אם לתיקנות בת שנה וחמישה חודשים, והתיר לה להינשא לחתנה המיועד.
אף שלפי ההלכה אסור לאישה להינשא עד שלבנה או לבתה ימלאו שנתיים, הרב יצחק אושינסקי קבע כי במקרה זה ניתן להתיר לאישה להינשא, לאחר שמצא מספר נימוקים ומקורות הלכתיים שלפיהם במקרים מסוימים ניתן להקל בכל הקשור לדרישת הגיל של התינוקת.
האם – המבקשת בהליך – סיפרה שהיא מתכננת להינשא בימים הקרובים. על בתה הפעוטה היא סיפרה שאביה מעולם לא הכיר באבהותו ואינו משלם מזונות.
האם אף הצהירה כי מאז שהסתיים הקשר עם אביה של הבת, מעולם לא היה לה קשר אחר עד לקשר עם חתנה המיועד שהחל לפני כשנה. עוד היא סיפרה שהיא זו שמפרנסת את בתה, ואף מקבלת קצבת הבטחת הכנסה, ואינה זקוקה לדמי מזונות.
לאחר מכן הדיין הכניס את בן הזוג של המבקשת, והלה הצהיר שמזה כשנה הוא מגדל ועוזר לפרנסת בתה של המבקשת.
הרב אושינסקי הסביר כי מקורה של ההלכה – הכתובה ב"שולחן ערוך" – הוא למעשה בתלמוד הבבלי (מסכת יבמות), שם נאמר שאסור לאדם לשאת לאישה את "מינקת חברו" – אישה שמניקה את התינוק שלה.
האיסור נבע מהחשש שאם אישה תיכנס להריון בתקופת הנקתה, ייתכן והעיבור יעכיר את החלב שלה ולא יהיה לה חלב להניק את התינוק, שיגיע לכלל סכנה. אם מדובר באישה נשואה, הרי שבעלה יקנה מוצרים להאכיל את התינוק. אך ביחס לבעל זר (שאינו אבי הילד או הילדה), החשש של חז"ל היה שלא יקנה מוצרים, ולא יהיה לתינוק מה לאכול.
גם לטובת התינוקת
מטבע הדברים פסק דינו של הרב אושינסקי רובו ככולו עסק בפלפולי ההלכה – שרובם מטבע הדברים נכתבו לפני מאות שנים – לגבי מקרים שונים של נשים במצב זה.
הדיין הבהיר והראה שלמעשה כבר אז חז"ל הקלו במקרים מסוימים בדינה של "מינקת חברו", ובנסיבות מסוימות אין חובה להמתין עד גיל "כ"ד חודשים", אלא ניתן להתיר נישואין גם לאם לבן או בת בני 18 חודשים ואף 12 חודשים.
בהקשר זה הדיין אף הפנה לדעה בגמרא שלפיה האיסור חל רק עד 15 חודשים, אף שדעה זו נותרה במיעוט.
נימוק נוסף להקלת הדין לטובת המבקשת, היה העובדה שהיא מעולם לא הניקה בשל דלקת פרקים. בהקשר זה הדיין הבהיר שההלכה ב"שולחן ערוך" מקלה עם אישה שאינה מניקה מחמת בעיה רפואית, וממילא נדרש להאכיל את תינוקה.
"סברא נוספת שהיה ניתן לצרף לקולא כיום, היא מחמת קצבת ביטוח לאומי שמקבלת כל משפחה בארץ ישראל, וממילא, אף אם לא תוכל להניקו, עדיין יוכל להתפרנס הילד מקצבה זו", הוסיף הדיין, והזכיר את דברי החתן המיועד שגם הוא תורם לפרנסת האם והילדה.
בהמשך, הוסיף הדיין כי גם שספר השאלות והתשובת "יביע אומר" (מאת הרב עובדיה יוסף), נכתב שאם התינוק ניזון מתחליפי חלב והתפתח היטב, ניתן לצרף זאת כנימוק להקלה ולהתיר לאמו להינשא, שהרי התינוק אינו מרוויח מכך שאמו לא תינשא לאחר.
מנימוקים אלה ואחרים, הדיין החליט בסופו של דבר להתיר לאם להינשא כבר עתה כבקשתה.
שם ב"כ המבקשת לא צוין בפסק הדין
עו"ד מיטל כסיף עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל